חתמתם על הסכם גירושין, אישרתם אותו בבית המשפט, אתם מרגישים שסיימתם את השלב הזה בחייכם ואתם פנויים כעת להמשיך הלאה.
הדבר האחרון שחששתם ממנו הוא הפרת התחייבות להתגרש מן הצד השני. אך החיים גדולים מכולנו ומנווטים אותנו למקומות אחרים משציפינו להם. הצד השני מחליט להפר את ההתחייבות שלו להתגרש ואתם מוצאים את עצמכם עדיין נשואים ומרגישים שאיבדתם את השליטה בחייכם. אז מה עושים כאשר אחד הצדדים מחליט להפר את ההתחייבות שלו להתגרש?
האם ניתן להפר הסכם גירושין ?
גירושין בהסכמה הם דרך המלך לסיום חייכם המשותפים, במינימום חיכוכים ומינימום זמן. ערכתם הסכם גירושין ונתתם לו תוקף של פסק דין. כעת אתם חוששים ותוהים האם ניתן להפר אותו?
בפועל, ניתן להפר כל הסכם, לרבות הסכם גירושין שאושר בבית משפט וניתן לו תוקף של פסק דין. כמו כן, גם אם הייתם פונים להליך גירושין ארוך ומייגע, ניתן היה להפר את פסק הדין.
יחד עם זאת, קחו בחשבון שלמעשים יש השלכות, והפרת הסכם גירושין עלולה לעלות למפר ביוקר. ישנן דרכים שונות לאכוף סעיפים בהסכמי גירושין שהופרו, וישנה אפשרות לתבוע בתביעת נזיקין או בתביעה חוזית את המפר.
מה עושים במקרה של הפרת הסכם גירושין (חלקו או כולו)?
אם אחד הצדדים מפר את הסכם הגירושין, ניתן להגיש לערכאה השיפוטית בה אושר ההסכם, תביעה לביצוע פסק דין, או לתבוע פיצוי עבור הפרת ההסכם או חלקו. עוד באפשרותכם לפנות ללשכת הוצאה לפועל אם מופרות הוראות בנושאים כספיים, ולפנות למשטרה אם מופרות הוראות מסויימות בנוגע לקטינים.
מה מעמדו של סעיף בהסכם גירושין ובו התחייבות הצדדים להתגרש?
מעמד סעיף התחייבות לגירושין בהסכם גירושין, הינו מעמד הצהרתי-התחייבותי כלומר הצהרה של בני הזוג שהם מתחייבים לפעול באופן מסויים על מנת לסדר את הגט. לבית המשפט אין דרך לאכוף את ההתחייבות הזו ולכפות על המפר להתגרש בפועל, יחד עם זאת, ככל שלאחד הצדדים נגרם נזק מהפרת ההתחייבות, ניתן יהא לחייב את המפר, בחיוב כספי עבור הנזק שנגרם לצד השני.
חשוב להבין כי בתי המשפט לא ממהרים להחיל את דיני הנזיקין בתוך התא המשפחתי ועל כן מומלץ להתמודד עם התופעה של הפרת התחייבות עוד בטרם להגעה לבית משפט, במעמד חתימת ההסכם. מקובל להוסיף סעיף שיניע את הצדדים לעמוד בהתחייבות שלהם. כך למשל מקובל יהא להוסיף סעיף בו האישה מוותרת על כתובתה, בכפוף לסידור הגט במועד, מה שיניע את הגבר לעמוד בסעיף.
בנוסף לצדדים אפשרות להוסיף למשל סעיף שיורה על ביטול ההסכם כולו ככל שלא ימלאו הוראות סעיף הגירושין. במקרה זה אם אחד הצדדים יפר את הבטחתו להתגרש, הצד השני יוכל לתבוע את ביטול ההסכם ולפנות בתביעות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
מה קורה כשאחד מבני הזוג מסרב להתגרש חרף התחייבותו לכך בהסכם הגירושין?
כשאחד מבני הזוג מסרב להתגרש חרף ההתחייבות שלו לכך בהסכם הגירושין הוא עשוי להיות חשוף לתביעות כספיות בבית המשפט. כמו כן במקרים בהם בית הדין הרבני יגדיר את אחד מהצדדים כ"סרבן גט", סרבן הגט עשוי להיות חשוף לסנקציות שיטיל בית הדין הרבני, כגון שלילת קצבאות, הגבלת יציאה מהארץ, הגבלת רשיון נהיגה, הגבלות על חשבון הבנק ואף מאסר.
האם ניתן לחייב בגירושין את מי שהתחייב להתגרש?
בית הדין הרבני לא יכול לחייב בגט פיטורין את מי שהתחייב להתגרש רק בשל כך שהוא חתם על הסכם גירושין. על מנת שגט יהא תקף הוא אינו יכול להנתן בכפייה ולא מתוך רצון חופשי, גט כזה יחשב "גט מעושה", והוא יהא פסול.
כשאדם מתחייב בהסכם להתגרש ולאחר מכן חוזר בו, אין עוד הסכמה למתן הגט, ועל כן לא ניתן לחייבו בגירושין. במקרה כזה על מנת להתגרש, על האיש או האישה יהא לפנות לבית הדין הרבני, באמצעות פתיחת תיק גירושין והגשת תביעה מתאימה.
האם צד שחוזר בו מהתחייבותו להתגרש צריך לפצות כספית את הצד השני?
ניתן יהא לחייב את הצד שהפר את ההסכם, בחיוב כספי עבור הנזק שנגרם לצד השני. בתי המשפט מאפשרים לתבוע מכוח דיני הנזיקין בעבור הנזקים הנגרמים מכוח סרבנות גט או "תכססנות גט", מונח שתבע בית המשפט המגדיר את מי שמבקשים להסדיר את הגט אך בפועל נמנעים מכך.
כך למשל נפסק בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת לחייב את הגבר בסכום של 39,000 ₪ עבור כך שהפר את סעיף הגירושין בהסכם שנחתם בין הצדדים. הסעיף קבע כי:
"3. בני הזוג מסכימים, לפיכך אף להתגרש זה מזו בג"פ. בני הזוג יגישו בקשה משותפת לגירושין בהסכמה לבית הדין הרבני האזורי בחיפה, יופיעו בפני בית הדין במועדים שייקבעו לשמיעת הבקשה ולסידור הגט ביניהם וישמעו לכל הוראות בית הדין בעניין זה. הצדדים מסכימים כי סידור הגט הוא אחד מעיקרי ההסכם."
על אף הקבוע בהסכם, סידור הגט נדחה בקרוב לשנתיים והאישה נאלצה להגיע 6 פעמים לבית הדין הרבני כשבכל פעם הגבר סירב ליתן גט, ורק בפעם האחרונה, קיבלה האישה את גיטה. בית המשפט קבע בעקבות זאת, כי הגבר התרשל כלפי האישה, נהג שלא בתום לב והפר חיוב חוזי מוסכם להסדיר את הגט בהסכמה, ועל כן הוא חוייב בפיצויי האישה.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי קיימת מתיחות בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים בעניין פיצוי כספי במקרים של סרבנות גט. לגישת בית הדין הרבני תביעות אלה עלולות לגרום למתן גט מעושה.
מתיחות זו הובילה אף להנחיה בבתי הדין הרבניים להימנע מדיון בסידור גט עד למחיקת התביעה הנזיקית בבית המשפט לענייני משפחה. על כן בתי המשפט לענייני משפחה נזהרים מהתערבות יתר, ולא ממהרים להחיל את דיני הנזיקין, דיני החוזים ודיני תום הלב בתחום של סידור הגט.
מה מעמד שאר ההתחייבויות בהסכם הגירושין – בשעה שאחד הצדדים מסרב להתגרש?
הפרת התחייבות להתגרש וסירוב להתגרש אינם פוטרים את הצדדים מהחיובים הנוספים בהסכם הגירושין, ובפרט ככל שמדובר בחיובים הקשורים לילדים של בני הזוג, שטובתם עלולה להפגע.
יצויין כי בעבר נפסק כי אף אם ישנו סעיף המורה על ביטול ההסכם כולו עקב הסירוב להתגרש – אין בכך כדי לפטור את המפר התחייבות להתגרש משאר הסעיפים, אלא הסעיף מטרתו היא לתת אפשרות לביטול ההסכם כולו לצד שבחר לקיים את סעיף הגירושין.
סרבנות גט היא תופעה – כיצד מתמודדים עמה?
לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בלעדית בענייני גירושין של יהודים, ועל כן בני זוג יהודים שנישאו חייבים לפנות לבית הדין הרבני לצורך שינוי הסטטוס שלהם מנשואים לגרושים.
גירושין ברבנות מתבצעים בהתאם לדין הדתי, לפי הדין הדתי לא ניתן לכפות על האיש מתן גט, ועליו להסכים ליתן גט על מנת שהגירושין יהיו תקפים. כמו כן מאז חרם דרבנו גרשום, נאסר גם לגרש אישה בעל כורחה. דינים אלה יוצרים תופעת לוואי של סרבנות גט.
על מנת להתמודד עם תופעה זו, בתי הדין הרבניים דנים במתן היתר נישואין לגברים מעוגנים (כשהאישה היא סרבנית גט) ומטילים סנקציות על סרבני וסרבניות גט. להטלת הסנקציות קיים בסיס הלכתי: "כופין אותו עד שאומר רוצה אני".
לכאורה בסיס הלכתי זה מתנגש עם פסלותו של גט מעושה, שכן אם הגט ניתן בכפייה, הוא אינו כשר, אך אומר הרמב"ם כי אדם מעוניין לקיים את המצוות, והיצר שלו לעיתים גורם לו לעבור עבירות, במקרה שיש בסיס הלכתי לחייב מתן גט והאיש מסרב לתת גט בשל כך שתקף אותו יצר הרע לעשות עבירה, והוא מוכה עד שהוא מתרחק מהעבירה, לא ניתן לומר שכפו עליו לחדול מהעבירה, אלא שהוא כפה על עצמו לעבור את העבירה בדעתו הרעה.
כלומר, לשיטתו של הרמב"ם, לא ניתן להגיד שכופים את הגט על הסרבן במקרים שהוא מחוייב מדין תורה לתת את הגט ובכל זאת נמנע מכך. בשנת 1995 נחקק חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין). החוק הסדיר את הסנקציות שבית הדין הרבני מוסמך להטיל על סרבני גט.
בהתאם לחוק, סרבן הגט עשוי להיות חשוף לסנקציות שונות כגון הגבלת יציאה מהארץ, הגבלת קבלת דרכון ישראלי או תעודת מעבר, הגבלת רשיון נהיגה, הגבלה מלהתמנות או להבחר למשרות מסויימות, הגבלת רשיון לעסוק במקצועות מסויימים הטעונים רשיון, הגבלות על חשבון הבנק, שלילת קצבאות שהסרבן זכאי להן מהביטוח הלאומי, ואף מאסר ובידוד.
הגבלת המאסר בחוק הינה הגבלה של עד 5 שנים עם אפשרות להאריכה ב5 שנים נוספות, כשבעבר, בטרם לחקיקת החוק ניתנו גם עונשי מאסר ממושכים יותר, ומחזיק השיא ישב במשך 33 שנים בכלא, עד למותו, לאור כך שסירב בעיקשות ליתן גט לאשתו.
הטלת סנקציות ככלי התמודדות עם הפרת התחייבות להתגרש
בסיכומם של דברים ניתן לומר כי לא ניתן לחייב אדם להתגרש גם לא בהסכם, ולא ניתן לכפות עליו הסכמה למתן גט, אך אין בכך להוציא את מי שמפר את ההתחייבות שלו להתגרש מידי חובתו, והכלי הנתון בידי הערכאות השיפוטיות כנגד הפרת התחייבות להתגרש הוא חיוב כספי והטלת סנקציות.
הפרת הסכם גירושין עלולה להוביל לחיוב של המפר בתשלום לצד השני, ככל שתוגש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן בסמכות בית הדין הרבני להטיל סנקציות על מי שהוגדר על ידו כסרבן גט. הסנקציות שיוטלו יכולות להיות סנקציות כלכליות, סנקציות שונות המגבילות את חופש העיסוק וחופש התנועה שלו ואף הסנקציה החמורה של מאסר לתקופה ממושכת.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר