כיצד ביהמ"ש מתייחס לגירושין של זוגות חד מיניים?

במרוצת השנים בית המשפט הכיר במערכות יחסים בין זוגות חד מיניים.

בית המשפט הכיר בזוגות חד מיניים שניהלו מערכת יחסים של ידועים בציבור והעניק להם שלל זכויות, ואף חייב את משרד הפנים לרשום בני זוג חד מיניים שנישאו בחתונה אזרחית בחו"ל כנשואים במרשם האוכלוסין.

עם מיסוד הקשר הזוגי של חד מיניים, נדרש גם מענה רשמי למקרים של גירושין בזוגות חד מיניים. כיצד ביהמ"ש מתייחס לגירושין של זוגות חד מיניים? ואילו הליכים רשאים בני זוג חד מיניים לנקוט בדרך לגירושין?

האם זוגות חד מיניים מוכרים בישראל באופן רשמי?

בית המשפט הכיר בזוגות חד מיניים במגוון רחב של פסקי דין כבני זוג לכל דבר ועניין.

בני זוג חד מיניים יכולים להחשב כידועים בציבור אם הם מקיימים חיי משפחה במשק בית משותף ועונים על כלל הדרישות להוכחת חיים כידועים בציבור. כמו כן כיום בני זוג חד מיניים רשאים להנשא בחו"ל במגוון מדינות המאפשרות נישואין בין בני זוג חד מיניים, ולהרשם כנשואים בישראל.

האם זוגות חד מיניים נדרשים לעבור הליך גירושין בביהמ"ש?

בני זוג חד מיניים שנישאו בחו"ל

בישראל לבית הדין הרבני סמכות בלעדית לפסוק בענייני נישואין וגירושין, והוא אינו מכיר בנישואים של זוגות חד מיניים ולפיכך גם לא מכיר בגירושין ביניהם.

יחד עם זאת, בית המשפט העליון פסק כי בני זוג שנישאו בחו"ל רשאים להרשם כנשואים במרשם האוכלוסין. על מנת לשנות את הסטטוס המשפחתי במשרד הפנים ל"גרוש", על בני זוג חד מיניים להגיש בקשה לפסק דין הצהרתי או בקשה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה בלבד.

בני זוג חד מיניים שהוכרו כידועים בציבור

בני זוג שחיו חיי משפחה במשק בית משותף אינם נדרשים לעבור הליך משפטי לצורך הפרידה ביניהם. יחד עם זאת, הם ידרשו להסדיר את כלל העניינים הנלווים לגירושין בבית המשפט, או לערוך ביניהם הסכם פרידה.

את הסכם הפרידה מומלץ לאשר בבית המשפט לענייני משפחה שיתן לו תוקף של פסק דין. כמו כן ככל שהסכם הפרידה יכלול סוגיות הנוגעות לילדים, בני הזוג יהיו חייבים לאשרו בבית המשפט.

כיצד מתחלק הרכוש בין בני זוג חד מיניים?

חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים בין בני זוג מתקיימת בישראל על פי הדין האזרחי. בית המשפט לא מבדיל בין חלוקת רכוש בין בני זוג חד מיניים לבין בני זוג שאינם חד מיניים ואיזון הרכוש בין בני הזוג יתבצע בהתאם לדין.

מי משלם מזונות ומי מקבל משמורת בגירושין של זוגות חד מיניים?

כאשר הילדים נרשמים כילדיהם של שני בני הזוג בין אם באמצעות אימוץ ובין אם באמצעות צו הורות פסיקתי, כמעט ולא ניכר הבדל בין הסוגיות הרלוונטיות לילדים (אחריות הורית, זמני שהות ומזונות קטינים) בזוגות חד מיניים לבין זוגות שאינם חד מיניים.

חלוקת האחריות ההורית וזמני השהות תעשה בהתאם לטובת הילד בדומה לזוגות שאינם חד מיניים. כמו כן המזונות ישולמו בהתאם לצרכי הילד, פערי השכר בין ההורים וזמני השהות עימו בדומה לזוגות לשאינם חד מיניים. בשונה מזוגות יהודים שאינם מאותו המין, תשלום המזונות יוטל על שני ההורים החל מגיל לידה, ולא רק מגיל 6.

במקרים בהם מדובר בילד ביולוגי של אחד מבני הזוג או בילד שאומץ על ידי אחד מהם בלבד, הסוגיה תהיה מורכבת יותר.

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם נפסקו זמני שהות על אף שהילד לא אומץ על ידי בן הזוג ולא היה לו כל קשר גנטי אליו. במקרים אלו נקבע כי בן הזוג מהווה "הורה פסיכולוגי" לילד, והוא נחשב להורה לכל דבר ועניין ולכן הוא זכאי להמשיך את הקשר עם הילד וגם חייב בתשלום מזונותיו.

האם זוגות חד מיניים רשאים להרשם כהורה ילדם של בן הזוג גם לאחר הגירושין?

אין מניעה להרשם כהורה באמצעות צו הורות פסיקתי גם לאחר הפרידה.

כך למשל במקרה של שתי נשים שניהלו מערכת יחסים זוגית במהלכה כל אחת מהן התעברה מתרומת זרע וילדה ילד. לאחר הפרידה הגישה אחת מהן תביעה לחלק את זמני השהות עם בתה הביולוגית של בת זוגה לשעבר, ובקשה לצו הורות פסיקתי שיצהיר עליה כהורה של הילדה.

בית המשפט העליון קבע כי ניתן להכיר בהורות של בת הזוג גם לאחר הפרידה, וכי ניתן להכיר בחלוקת זמני שהות שווה בין ההורים גם כאשר מדובר בזוגות חד מיניים, בהתאם לטובת הילד.

השוואת מעמדם של זוגות חד מיניים לזוגות שאינם חד מיניים

בשורה התחתונה, ישנם מספר הבדלים שמקורם בחקיקה כגון אופן רישום הורי הילדים וגירושין שאינם מוכרים בבית הדין הרבני, כמו כן החקיקה לוקה בחסר בנוגע לנושאים רבים אחרים בעניינם של זוגות חד מיניים. יחד עם זאת, במרוצת השנים בית המשפט פעל במטרה להשוות את מעמדם של זוגות חד מיניים למעמדם של זוג שהינם גבר ואישה.

כך כיום בני זוג חד מיניים שנישאו ידרשו להליך משפטי רשמי על מנת לשנות את הסטטוס המשפחתי שלהם במרשם האוכלוסין, כמו כן בני זוג חד מיניים ידרשו להסדיר ביניהם את הסוגיות הרלוונטיות לחייהם המשותפים.