איך להתגרש בלי שהילדים ירגישו

גם כאשר הגיעו מים עד נפש, וכולם מסכימים כי הפיתרון הטוב ביותר הוא גירושין, עדיין מדובר במשבר, בהפסקת החיים כפי שהכרנו אותם ובבנייה של חיים חדשים.

האם החיים החדשים שנבנה יהיו טובים יותר? כולנו מקווים, אך זו לא השאלה על הפרק. השאלה החשובה במקרה של גירושין היא כיצד ניתן לעבור את התהליך עם מקסימום הקשבה ואמפתיה לילדים, ומינימום עוגמות נפש ו"שריטות" שיכולות להתקבע להמשך.

גירושין של ההורים – מהפרספקטיבה של הילדים

לפני שננסה לענות על השאלה איך להתגרש בלי לפגוע בילדים, חשוב שנוכל להסתכל על התהליך של הגירושין, מנקודת מבטם של הילדים. מחקרים מראים כי ילדים עשויים לעבור משברים קשים עקב גירושי הוריהם, משברים אשר יכולים להיות מלווים בתוצאות נפשיות מתמשכות.

מדוע? עבור ילד, ההורים והמשפחה הם המקום הבטוח ביותר בעולם. בית, אהבה, משפחה, המקום שאפשר להיות. באופן טבעי, עבור ילדים, הם תופסים את היחידה המשפחתית כאמא ואבא, זה מה שיש ברוב הבתים בסטנדרטיים, וכשמשהו מהסטנדרט הזה נפגע, זה פוגע בביטחון של הילדים.

עם זאת, כן חשוב לציין כי במקרים רבים בהם הגירושין מתנהלים על מי מנוחות ובידידות, הסיכוי למשבר קטן. המשברים אצל הילדים נוצרים בעיקר בשל תקשורת לקויה בין ההורים, וניצול הילדים, לצערנו הרב, במעמד זה.

שיתוף פעולה לגבי הקווים החינוכיים ושגרת יומם של הילדים

אחד הדברים המהותיים והיסודיים ביותר להבנה לגבי גירושין וכיצד זה משפיע על הילדים הוא החשיבות של שיתוף פעולה בנוגע להמשך התניית הקווים החינוכיים לילדים, והחזקת שגרת יומם של הילדים ברצף.

מה הכוונה? אם עד הפרידה או הגירושין, בני הזוג הקפידו לשמור על קו חינוכי שאומר "בכל זמן נתון חשוב לנו לדעת איפה אתה נמצא" (מתייחס כמובן לילדים שכבר נמצאים בגיל עצמאי יותר), אם הקו הזה עכשיו נשבר, והילד או הנער מרגיש ויכול להסתובב מבלי שההורים שלו יודעים איפה הוא נמצא, זאת בעיה.

כל הקווים החינוכיים ממשיכים להתקיים, כל השגרה ממשיכה להתקיים, מכיוון שהיא נותנת בטחון ויציבות לילדים. גם אם היום ישנים אצל אמא או אצל אבא, חשוב שהילדים יידעו מראש ויוכלו להיערך נפשית, רגשית ופיזית, אבל מאוד חשוב להשתדל לשמור על השגרה ועל כל המסגרות, כמה שיותר יציבות ומתפקדות.

מה הקשר בין הגירושין לבין חינוך הילדים ושמירה של שגרתם?

זאת בדיוק השאלה שחשוב שתשאלו את עצמכם, במידה וזה לא ככה. פרידה וגירושין כמובן שמשפיעים על הילדים, אבל ממש לא אמורים לגעת ולפגוע בחייהם היומיומיים. זה שההורים נפרדו, לא אומר שאין מי שיסיע אותך היום לחוג, נכון?

תקשורת פתוחה עם הילדים

תקשורת פתוחה משמעו גם לעדכן את הילדים בכל הנוגע לשינויים ביומיום. כגון היום אבא אוסף אותך.

מדוע כל כך חשוב שהילד יידע מי אוסף אותו? זה פשוט נותן לו ביטחון. אם הילד פותח את הטלפון בסיום יום הלימודים ורואה הודעה מאמא שהיום אבא אוסף אותו, במקום להיות מופתע ולראות את אבא בפועל, זה בסך הכל אומר לו את הסאב-טקסט הבא: אנחנו חושבים עליך, אתה יקר לנו, חשוב לנו שתדע בדיוק מה קורה בכל יום.

הנקודה השנייה בנוגע לתקשורת פתוחה עם ילדים היא גם האפשרות החשובה לתת להם להתבטא, לשאול שאלות, להבין שגם עליהם עובר תהליך גדול והיכולת לדבר עליו בפתיחות, נותנת להם ביטחון שלא משנה מה, תמיד אפשר לדבר על זה עם אמא ואבא.

הילדים לא אשמים בגירושין

אולי לכם זה מובן מאליו אבל ילדים נוטים לדמיין ומהר מאוד עשויים להגיע למחשבה ולמסקנה השגויה כי אמא ואבא מתגרשים בגללם.

חשוב מאוד בכל הגילאים שיש לילדים את היכולת להבין, וגם אם זה נראה לכם מובן מאליו, להבהיר לילדים חזור והבהר שהם לא קשורים לנושא הגירושין כלל, שגם אם אמא ואבא לא הסכימו על משהו או רבו על משהו שנוגע לילדים, ההחלטה שלהם לא להמשיך להיות נשואים, לא נוגעת לילדים כלל.

להיעזר במשפחה הקרובה ובחברים

בתקופת הליך הגירושין, בין אם הוא נעשה בהסכמת שני הצדדים או לאו, הדבר דורש פניות רבה, ובמקביל, החיים ממשיכים כרגיל. או לפחות מנסים לשדר "עסקים כרגיל". מה שבטוח, מדובר בתקופה לחוצה ועמוסה, יש בה עומס נפשי ולא אחת עומס כלכלי.

בכל זאת, עלות פתיחת תיק בבית משפט לענייני משפחה גם היא מכבידה על ההוצאות והתזרים. אחת ההמלצות בכל הנוגע לילדים היא להיעזר בבני משפחה קרובים וחברים, על מנת לשמור על מסגרת יציבה ואוהבת לילדים.

מאבק משפטי אאוט, תהליך גישור אין

הדבר החשוב ביותר שנוכל לתרום לנושא היא ההמלצה לשים בצד כל מאבק משפטי, ולהשתדל לבצע את הליך הגירושין בהסכמה, ובסיוע גישור אם יש צורך. אם הגירושין עצמם מהווים משבר עבור הילדים, הרי שעל אחת כמה וכמה, כשמדובר במאבק משפטי וסערת רגשות בשני הבתים של ההורים, מדובר במשבר נורא לא פחות.

לסיכום: שיתוף פעולה מלא של הצדדים המתגרשים בכל הנוגע לגידול וחינוך הילדים, ושמירה על יציבות ושגרה.

• תקשורת פתוחה עם הילדים.
• הסתייעות במשפחה וחברים.
• השתדלות להסכם גירושין וגישור, ולא מאבק.