מתי ניתן לבצע שאיבת זרע מנפטר? (מדריך משפטי)

קדושת ערך החיים בישראל היא רבה, והיא נסמכת על מקורות העם וההלכה היהודית. לא פלא, שהמלחמה הכואבת שפקדה אותנו רק לאחרונה, הביאה שוב את סוגיית שאיבת זרע מנפטר, לכותרות הראשיות.

יחד עם זאת, שאיבת זרע מנפטר היא סוגיה שמעולם לא הוסדרה רשמית בחקיקה הישראלית, ובתי החולים פועלים על פי הנחיות היועמ"ש ופסיקת בתי המשפט. מתי ניתן לשאוב זרע מנפטר? מי רשאי לבקש לשאוב זרע מנפטר? ומה קובעות ההנחיות החדשות שבאו בעקבות מלחמת חרבות ברזל?

האם ניתן לשאוב זרע מנפטר?

האם המדע מאפשר לשאוב זרע מנפטר?

הקדמה הטכנולוגית מאפשרת לנו לשאוב זרע מאדם שנפטר, אך יש לעשות זאת כמה שיותר מהר לאחר מועד הפטירה, שכן איכות הזרע נפגמת ככל שעובר זמן רב יותר מהמוות. באופן עקרוני, ניתן לשאוב זרע מהנפטר עד 72 שעות לאחר מותו, אם כי עדיף לשאוב את הזרע לא יאוחר מ- 24 שעות לאחר המוות, על מנת לשמור על איכותו.

את הזרע שנשאב מקפיאים, ולאחר ההקפאה ניתן להפשיר ולהשתמש בזרע לצורך הפרייה מלאכותית, גם שנים רבות לאחר הפטירה.

האם החוק בישראל מתיר לשאוב זרע מנפטר?

כיום אין חוק מוסדר הנוגע לביצוע שאיבת זרע מנפטר. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003 קובעת כי לבת זוגו של הנפטר יש מעמד חוקי לבקש לעשות שימוש בזרע הנפטר. בית המשפט יבחן את בקשת בת הזוג ואת הסכמת הנפטר. הסכמת הנפטר אינה חייבת להיות הסכמה מפורשת, אלא גם הסכמה משתמעת.

האם ההלכה היהודית מתירה לשאוב זרע מנפטר?

היהדות רואה ערך רב בהעמדת צאצאים. עדויות לכך ניתן למצוא במצוות פרו ורבו, ואף במצוות הייבום, המצווה על אלמנה שבעלה נפטר בטרם הביאו ילדים לעולם, להינשא לאחיו של הנפטר, כך שיוותר זכר לנפטר.

יחד עם זאת, עמדת ההלכה בסוגית שאיבת זרע מנפטר, לצורך המשכיותו, אינה אחידה. יש רבנים שאוסרים על שימוש בזרע הנפטר, משום ניבול המת והנאה מגוף המת, שהינם אסורים בהלכה. מנגד יש רבנים שמתירים את השימוש בזרע המת, כשם שמתירים שימוש באיבריו של המת, ומתוך הנחה שהנפטר היה רוצה להותיר זכר לאחר מותו, ולהעמיד צאצאים, ערך בעל חשיבות רבה ביהדות.

מה התנאים לשאיבת זרע מנפטר לאחר מותו?

התנאי העיקרי לשאיבת זרע מנפטר לאחר מותו הוא הסכמתו של הנפטר, ובחינת רצונו המשוער.

הסכמת הנפטר יכולה להיות מפורשת באמצעות הפקדת זרע בבנק הזרע לצורך שימור פוריות, וחתימה על כרטיס שומר זרע, הכולל הוראה מפורשת לאפשר שימוש בזרע לאחר מותו, לצורך הפריית בת הזוג.

יחד עם זאת, אין חובה כי תהיה הסכמה מפורשת, והנחת המוצא היא שרצונו המשוער של נפטר שהייתה לו בת זוג, היה ללדת ילדים מבת זוגו. על כן, כל עוד אין סימן להתנגדות של הנפטר, אם בת הזוג מעוניינת ללדת ילד מזרעו של הנפטר, השימוש בזרע יותר לה.

מי רשאי לבקש לשאוב זרע מנפטר?

הנחיית היועמ"ש משנת 2003 קובעת כי רק לבת הזוג יש מעמד חוקי לבקש לשאוב זרע מנפטר, ואילו להורי המנוח אין מעמד חוקי.

יחד עם זאת, הפסיקה אפשרה במקרים חריגים גם לאנשים נוספים לבקש לשאוב זרע מנפטר. כך אפשר בית המשפט להורי הנפטר, לבקש לשאוב את זרעו של בנם, במקרה בו הוכח שהנפטר רצה שיעשה שימוש בזרעו לאחר המוות. כמו כן בית המשפט אפשר גם לגרושתו של הנפטר לשאוב ממנו זרע, לאחר שהוכח רצונו המשוער של הנפטר שהגרושה תעשה שימוש בזרעו.

הנחיית היועמ"ש בעקבות מלחמת חרבות ברזל

הנחיית היועמ"ש משנת 2003 קובעת כי רק לבת הזוג של הנפטר יש מעמד חוקי לבקש לשאוב זרע מנפטר. ביום 11.10.23, כמה ימים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הופצה הנחייה משפטית חדשה לבתי החולים, שאישרה באופן זמני, שאיבת זרע מנפטר, גם לבקשתם של הורי הנפטר, ללא צורך בהגשת בקשה לבית המשפט.

מטרת ההנחיה הזמנית החדשה היא מניעת עיכוב שאיבת הזרע בנסיבות המלחמה, ריבוי ההרוגים והעיכוב בזיהוי שלהם שעשוי לפגום באיכות הזרע, וכך לייתר את התהליך כולו.

יצויין כי ההנחיה קובעת שבמקרה של מחלוקת בין בת הזוג להורים או בין ההורים עצמם, יש להגיש בקשה לבית המשפט. כמו כן מדובר בהנחיה זמנית, הנוגעת אך ורק לשאיבת הזרע מהנפטר. על מנת לעשות שימוש בזרע של הנפטר לאחר השאיבה, יש לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה.

הורות לאחר המוות

בשורה התחתונה, ניתן לבצע שאיבת זרע מנפטר, כאשר הנפטר מסכים באופן מפורש לכך, או במקרה שבת הזוג מבקשת להרות מזרעו, וכל עוד לא הוכח שהנפטר התנגד לכך. יחד עם זאת, במקרים חריגים, גם הורי הנפטר רשאים לבקש לשאוב זרע מבנם שנפטר, על מנת שבנם המנוח יעמיד צאצאים.