בישראל, בני זוג יכולים להירשם כנשואים באופן רשמי על ידי המדינה, רק באמצעות אישור מרשות דתית, או באמצעות נישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל.
זוגות רבים בישראל אינם יכולים להינשא זה לזו משלל סיבות דתיות או מצפוניות, ובוחרים שלא לטוס לחו"ל על מנת להינשא. לפיכך אנו עדים כיום למגמה הולכת וגדלה של זוגות שבוחרים לקיים חיי משפחה לכל דבר, מבלי להינשא ומבלי להירשם כנשואים – מסגרת הידועה בשמה הפופולרי: ידועים בציבור.
מטבע הדברים, ככל שעולה חלקם באוכלוסייה של זוגות ידועים בציבור המקיימים חיים כשל זוג נשוי, כך גם רבים המקרים של פרידה של ידועים בציבור. חשוב שבני זוג ידועים בציבור יכירו את החובות והזכויות המוטלות עליהם בעת פרידה. על כך במדריך המשפטי שלפניכם.
מהי ההגדרה של ידועים בציבור?
ידועים בציבור הם בני זוג לא נשואים שמנהלים חיים משותפים, ההגדרה היא יציר הפסיקה, ואין חוק שמגדיר מי הם ידועים בציבור.
על מנת להיות מוכרים כידועים בציבור, על בני הזוג יהא להצהיר על עצמם כידועים בציבור או להוכיח כי מתקיים ביניהם קשר זוגי. בית המשפט עשוי לגלות גמישות בהוכחת הקשר הזוגי וניהול החיים המשותפים, ואין רשימה סגורה או מחייבת של ראיות שיש להציג בפני בית המשפט להוכחת הזוגיות.
האם חוק יחסי ממון חל על ידועים בציבור?
החוק לא חל על ידועים בציבור. חוק יחסי ממון חל על זוגות שנישאו לאחר יום 1.1.1974 בלבד. על זוגות ידועים בציבור תחול הלכת השיתוף.
מהי הלכת השיתוף?
הלכת השיתוף משמעותה כי הרכוש המשותף שנצבר לצדדים במשך החיים המשותפים הוא רכוש משותף שמתחלק בין הצדדים בחלקים שווים. על מנת להוכיח כי מדובר בבני זוג ידועים בציבור שחלה עליהם הלכת השיתוף, יש להוכיח ניהול חיי זוגיות, קיום מאמץ משותף של בני הזוג לפרנס את המשפחה, לרבות באמצעות עבודות הבית, וכוונת שיתוף ברכוש.
לצורך הוכחת ניהול חיי זוגיות הדרך הפשוטה ביותר היא להוכיח ניהול משק בית משותף. יחד עם זאת, בית המשפט עשוי לגלות גמישות בהתאם לנסיבות, ולעיתים אף במקרים בהם בני הזוג לא התגוררו תחת קורת גג אחת בטרם לפרידה ולא ניהלו חשבון בנק משותף, בית המשפט עשוי לפסוק כי התנהלו חיי זוגיות ולקבוע כי הלכת השיתוף חלה בעניינם.
הלכת השיתוף לא תחול על רכוש שנצבר לבני הזוג בטרם לחיים המשותפים, ולא תחול על רכוש שקיבל אחד מבני הזוג בירושה או במתנה, אלא אם הוסכם ביניהם אחרת או אם בן הזוג שהרכוש בבעלותו עשה ברכוש שימוש שיעיד על כוונת שיתוף ברכוש, דוגמת הפקדתו לחשבון בנק משותף, שימוש בו לצורך כיסוי חובות והלוואות וכו'.
מה החובות המוטלים על ידועים בציבור בעת פרידה?
בעוד בני זוג נשואים מחוייבים לאישור הסכם גירושין בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, וזאת מכוח חוק יחסי ממון החל עליהם, על בני זוג ידועים בציבור לא חל חוק יחסי ממון ועל כן הם לא מחוייבים על פי חוק לאשר הסכם פירוד בפני בית המשפט לענייני משפחה.
בני זוג ידועים בציבור יכולים לכאורה לערוך חוזה מסודר ביניהם ולחתום עליו, ולחוזה יהא תוקף. אף על פי כן, מומלץ בתוקף לאשר הסכם פירוד בין ידועים בציבור על מנת להמנע מתביעות עתידיות וטענות שונות בנוגע לתקפות ההסכם, שיכולות להתגלגל למחלוקות קשות בפני בית המשפט.
חשוב להבהיר כי ככל שבהסכם הפירוד ישנן סוגיות רלוונטיות לילדים משותפים, חובה לאשר את ההסכם בפני בית המשפט לענייני משפחה, שכן ללא אישור ההסכם לא יהא לו תוקף. הסכם פירוד בין ידועים בציבור יאושר אך ורק בפני בית המשפט לענייני משפחה, ולא ניתן לאשרו בפני בית הדין הרבני.
פרידה של ידועים בציבור עם ילדים
פרידה של ידועים בציבור עם ילדים, בדומה לגירושין בין בני זוג נשואים, תכלול חובות הקשורות לילדים המשותפים, ויעלו סוגיית מזונות הקטינים וסוגיית חלוקת זמני שהות של הילדים עם הוריהם. החוק לא מבדיל בין תשלום מזונות לילדים שהוריהם נישאו לתשלום מזונות לילדים שהוריהם לא נישאו.
לשאלת הסטטוס האישי של ההורים, כלומר האם הם היו נשואים או ידועים בציבור, אין השפעה על חלוקת האחריות ההורית או החובה לשלם דמי מזונות לילדים, ופרידה של ידועים בציבור עם ילדים תהא דומה לגירושין עם ילדים, על כל החובות המוטלים על בני זוג נשואים, לרבות החובה לדאוג לכלכל את הילדים.
כיצד נקבעת חלוקת הרכוש בין ידועים בציבור?
כאמור, חוק יחסי ממון, המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים, אינו חל על זוגות ידועים בציבור. אם כך, נשאלת השאלה כיצד תקבע חלוקת הרכוש בין ידועים בציבור? על ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף, לפיה הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים הוא רכוש משותף של הצדדים.
על מנת שבית המשפט יחיל את הלכת השיתוף, על בן הזוג התובע חלוקת רכוש בנכס או ברכוש שמצויים במחלוקת, מוטל נטל ההוכחה להוכיח כי:
- הם אכן בני זוג ידועים בציבור
- הרכוש נצבר בתקופת החיים המשותפים
- הייתה כוונת שיתוף באותו הרכוש לגביו הצדדים חלוקים. במקרים מסויימים בית המשפט עשוי לקבוע כי הנכס הוא משותף לצדדים, אף אם הוא נרשם על שם אחד מבני הזוג בלבד.
מה הוא המועד הקובע בעת חלוקת רכוש בין בני זוג ידועים בציבור?
תקופת החיים המשותפים לפיה תקבע חלוקת הרכוש בין הצדדים מורכבת ממועד תחילת החיים המשותפים וממועד הקרע הנקראים בעגה המשפטית "המועד הקובע". למועד תקופת החיים המשותפים עשויה להיות משמעות כלכלית רבה, שיכולה לעלות לכם בלא מעט כסף.
מועד תחילת החיים המשותפים, כאשר מדובר בבני זוג נשואים, המועד הוא מועד הנישואין. לעומת זאת כאשר מדובר בזוג ידועים בציבור שלא נישאו, מועד תחילת החיים המשותפים יקבע בהתאם לראיות שיציג כל אחד מהצדדים, לתחילת חיי הזוגיות ולתחילת כוונת השיתוף ביניהם.
ראיות לכך יכולות להיות, איחוד חשבונות בנק, מעבר למגורים משותפים, מסיבת חתונה שערכתם וכיוצ"ב. מדובר בראיות שלא בהכרח יציגו שיתוף בכלל הנכסים, ובן הזוג עשוי לעיתים לטעון כי הראיות אינן מעידות על כוונת שיתוף, או שהן מעידות על כוונת שיתוף רק ברכוש מסויים. לאור הקושי בהוכחת מועד תחילת החיים המשותפים, מומלץ לזוגות ידועים בציבור לערוך הסכם חיים משותפים ולקבוע בו מועד תחילת חיים משותפים.
מועד הקרע, כלומר המועד בו החיים המשותפים הגיעו לסיומם, בין בני זוג נשואים עשוי להיות (אך לא חייב) מועד מתן הגט. לעומת זאת כאשר מדובר בידועים בציבור נדרשות הוכחות אחרות. ראיות לכך יכולות להיות הודעה רשמית על הפרידה, או הסכם פרידה ביניכם. חשוב לדעת שעזיבת הבית, לא בהכרח תעיד על מועד הקרע, ויתכן שעדיין תחשבו לבני זוג ידועים בציבור. על כן מומלץ לערוך הסכם ולכל הפחות לסיים את הקשר באופן רשמי ומתועד, שאינו משתמע לשתי פנים.
האם ידועים בציבור חייבים להתגרש ברבנות?
ככלל, התשובה לכך היא לא. ידועים בציבור אינם נשואים ועל כן הם אינם צריכים להתגרש בבית הדין הרבני, ואף אינם צריכים להתיר נישואין (כפי שזוגות שנישאו בחתונה אזרחית נדרשים). אף על פי כן, במקרים חריגים מאוד, ידרשו בני הזוג לגירושין בבית הדין הרבני וינתן "גט לחומרא", שהוא גט קל יותר למימוש ונועד להסיר ספק בקשר לנישואין שלא נעשו על פי ההלכה.
למשל במקרים בהם זוגות שהיו נשואים בעבר, התגרשו, לאחר מכן שבו לחיות יחד כידועים בציבור מבלי להנשא שוב, ואז הם מבקשים להפרד בשנית, עשוי בית הדין הרבני לדרוש מתן גט לחומרא, על מנת שבני הזוג לא יחשבו כנשואים.
מזונות אישה ידועה בציבור
מזונות אישה הם זכות מכוח הדין הדתי לפיה אישה שנישאה כדת משה וישראל תהא זכאית למזונות אישה במהלך תקופת הנישואין ועד למתן הגט, וכל עוד אין עילה ששוללת את מזונותיה. אישה ידועה בציבור אינה זכאית למזונות אישה מכוח החוק, אך יש באפשרותה לקבל מזונות אישה אם ערכתם הסכם חיים משותפים לפיו האישה תהא זכאית לקבל מזונות אישה בעת פרידה.
כמו כן, במגמה של בית המשפט להשוות את הזכאות של זוגות ידועים בציבור לזוגות נשואים, פסק בית המשפט לענייני משפחה כי ישנם מקרים חריגים שניתן יהא לחייב את האיש, במזונות שיועברו לאישה למשך זמן מוגבל (בדומה למזונות אישה).
מטרתם של מזונות אלה הינה להמשיך לכלכל את האישה במקרים חריגים לפיהם יוכח לבית המשפט כי משך החיים המשותפים של בני הזוג האישה נסמכה כלכלית על האיש, והיא לא יכולה להתקיים כלכלית ללא תשלום זה. מזונות אלו נקראים "מזונות משקמים".
הסכם חיים משותפים והסכם פרידה
בסיכומם של דברים, הליך פרידה של זוגות ידועים בציבור דומה להליך גירושין. השוני המרכזי הטמון בהליך פרידה של ידועים בציבור, הוא כי הערכאה הדנה בהליך הינה בית המשפט לענייני משפחה וכי ידועים בציבור נדרשים לספק יותר ראיות.
ראיות לעצם החיים המשותפים, ראיות למועד תחילת החיים המשותפים, ראיות לכוונת השיתוף ברכוש ובנכסים שלהם ועוד ראיות שונות שאינן נדרשות כאשר מדובר בזוג נשוי.
הסכם חיים משותפים שיערך בין בני זוג ידועים בציבור ויאושר בפני בית המשפט לענייני משפחה, עשוי לייתר את הצורך בראיות רבות, ויהווה ראייה חזקה מאוד לקיומם של חיים משותפים, למועד תחילת החיים המשותפים ולכוונת שיתוף, או לכוונה שלא לשתף נכסים מסויימים.
בדומה לזוגות נשואים, הדרך המהירה, הזולה והטובה ביותר לצלוח את קשיי הפרידה, הינה לערוך הסכם פרידה שיעגן את כלל ההסכמות ביניכם ויחסוך לכם את הסבל הכרוך בהליכי פרידה מייגעים בבית המשפט. עורך דין בקיא בענייני משפחה יתן לכם את המענה המדוייק לצרכים שלכם ויאפשר לכם לערוך הסכם פרידה ללא דאגות מיותרות.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר