הזכות להורות היא זכות טבעית של כל אדם להביא צאצאים ולדאוג להמשכיות התא המשפחתי שלו. אף על פי כן, כיום בישראל, כאשר מדובר בזוגות חד מיניים, רישום ההורות מתבצע באופן שונה מאשר במקרים בהם ההורים הם גבר ואישה.
המחוקק בישראל לא נתן עד היום מענה לזוגות חד מיניים המבקשים להרשם כהורי ילדיהם של בני זוגם, ובית המשפט נאלץ להתוות את הדרך לרישום ההורות. סקרנו בעבורכם את מה שחשוב לדעת בדרך להורות חד מינית בישראל.
כיצד בני זוג בישראל נרשמים כהורים?
מדיניות משרד הפנים לרישום הורות היא שהילד הביולוגי של האם נרשם עוד בבית החולים כבנה.
כאשר מדובר באישה נשואה, הבעל ירשם באופן אוטומטי כאבי הילד, גם אם אינו האב הביולוגי.
כאשר מדובר באישה שאינה נשואה, האב רשאי להצהיר על אבהותו ביחד עם האישה בעמדות משרד הפנים עוד בבית החולים, ועד שנה מיום הלידה.
לעומת זאת מדיניות משרד הפנים כאשר מדובר בזוגות חד מיניים היא שונה ומורכבת יותר. היא אינה מתרחשת באופן אוטומטי כמו בזוגות נשואים, וגם הצהרה, כמו במקרים של זוגות שלא נישאו, לא מספיקה על מנת לרשום את בן או בת הזוג כהורהו של הילד.
כיצד חד מיניים יירשמו כהורי הילדים של בני זוגם?
במקרים בהם זוגות חד מיניים מבקשים להירשם כהורי הילד של בן הזוג, בן הזוג נדרש לצו בית משפט על מנת שהילד הביולוגי של בן זוגו ירשם כילד שלו.
עד שנת 2012 זוגות חד מיניים נאלצו להגיש בקשה למתן צו אימוץ על מנת להרשם כהורה הילד של בן הזוג. החל משנת 2012 המצב המשפטי שונה ונקבע כי בנסיבות מסויימות ניתן לרשום את הילד של בן הזוג גם באמצעות צו הורות פסיקתי.
מהו צו הורות פסיקתי להורים חד מיניים?
צו הורות פסיקתי הוא צו שמצהיר על הורה שאין לו קשר גנטי או פיזיולוגי לילד, אלא הוא ניתן מכוח מערכת היחסים הזוגית שמתקיימת עם ההורה הגנטי או הפיזיולוגי של הילד.
הצו ניתן לראשונה ביום 4.3.12 לשתי בנות זוג חד מיניות שלשתיהן היה קשר ביולוגי לילד, לאחת קשר פיזיולוגי – היא נשאה את הילד ברחמה, ולשנייה קשר גנטי – היא תרמה את הביצית. הבן נרשם כבנה של האם היולדת, בעוד אמו הגנטית ביקשה לרשום אותו כבנה מבלי לעבור הליך אימוץ. בית המשפט פסק כי האם הגנטית תוכר כאימו של הקטין והורה על מתן צו הורות פסיקתי לבת הזוג.
במרוצת השנים צו הורות פסיקתי הורחב גם למקרים בהם לא קיימת זיקה גנטית או פיזיולוגית להורה השני, אלא הוא ניתן מכוח הקשר הזוגי בלבד.
התנאים למתן צו הורות פסיקתי:
- אין הורה ביולוגי נוסף
- בני הזוג תושבי ישראל
- בני הזוג בני למעלה מ-18, ולפחות אחד מהם לא חצה את גיל 54.
- לבן הזוג אין רישום פלילי בעבירות מין או אלימות
- בני הזוג מנהלים משק בית משותף במשך שנה וחצי ומעלה והם החליטו במשותף להביא ילד לעולם.
עם השנים כלל זה הפך להיות דרקוני פחות, ובנסיבות מסוימות בית המשפט נתן צו הורות גם במקרים בהם לא הוכח שבני הזוג ניהלו קשר במשך שנה וחצי וגם אם ההחלטה להביא את הילד במשותף התרחשה במהלך ההיריון ולא בטרם להתעברות. בכל מקרה כאשר הזוגיות החלה לאחר שהילד נולד, לא ניתן לבקש צו הורות פסיקתי אלא צו אימוץ.
האם ניתן לרשום יותר משני הורים לילד אחד?
לא. החוק לא מתיר יותר משני הורים לילד אחד. במקרה של הורות משותפת כאשר נרשמו לילד שני הורים ביולוגים, לא ירשם בן הזוג כהורה נוסף.
כך למשל במקרה בו אישה הרתה מגבר שנרשם כאבי הילד בהסכם הורות משותפת, בת הזוג של האם ביולוגית לא תוכל להרשם כהורה של הילד.
כיצד רושמים ילד שאומץ בחו"ל על ידי הורים חד מיניים?
כאשר אף אחד מההורים אינו הורה ביולוגי ההליך הנדרש הוא הליך אימוץ. חלק מהמדינות שלהן יש הסכמי אימוץ עם ישראל, לא מכירות בזוגות חד מיניים כברי אימוץ, ולכן הילד מאומץ בחו"ל על ידי אחד מבני הזוג בלבד. בשובם לישראל, בן הזוג של מי שאימץ את הילד רשאי לבקש לאמץ את הילד מכוח היותו בן זוג.
הורות חד מינית מכוח הקשר הזוגי
בשורה התחתונה, על אף שהתהליך מורכב יותר מהליך אוטומטי או הצהרתי כאשר מדובר בגבר ואישה, הורים חד מיניים יכולים להרשם שניהם כהורי הילדים.
במרוצת השנים הפסיקה הקלה על ההליך וכיום אם בני הזוג עומדים בתנאים שנקבעו בפסיקה הם לא מחוייבים לפנות להליך אימוץ, אלא רשאים להוציא צו הורות פסיקתי שיכיר בהורותם על ילדו של בן הזוג, מכוח הקשר הזוגי.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר