האם בעיות פוריות מקימות עילה מוצדקת לגירושין?

בני זוג הנשואים שנים רבות ומנסים להביא ילדים לעולם ללא הצלחה חווים קשיים רבים, תסכול רב ומתחים ופעמים רבות מגיעה העת בה אחד הצדדים מבקש להתגרש. האם בעיות פוריות של בן הזוג מקימות סיבה מוצדקת לגירושין?

על פי ההלכה היהודית, "פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ" היא המצווה הראשונה שניתנה לאדם, לאחר בריאתו. לפיכך אין זה פלא שלבעיות פוריות ואי הבאת ילדים לעולם יש השפעה גדולה על גירושין בין בני זוג יהודים.

מה היא עילה מוצדקת לגירושין?

הגירושין בישראל הינם בסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני הפוסק על פי הדין הדתי וההלכה היהודית. לצורך גירושין בן הזוג המבקש להתגרש נדרש להוכיח עילת גירושין מוצדקת, שהיא עילה בהתאם לדין הדתי.

עילות הגירושין הן שונות בין הגבר לאישה, אך בקווים כללים הן כוללות בין היתר את עילת הבגידה, סירוב לקיים יחסי מין, הפרת מצוות הדת מחלות ומומים וכו'.

האם עקרות היא עילת גירושין בהלכה היהודית?

כן. בהלכה היהודית מצוות הולדת ילדים, הלא היא מצוות פרו ורבו, היא מצווה גדולה ביותר וההלכה רואה בכך ערך עליון. לפיכך, בהלכה היהודית אי פוריות מהווה כשלעצמה עילת גירושין. גם אם אין כל עילת גירושין נוספת, ובני הזוג אוהבים זה את זו וטוב להם יחד, אך נמנעת מבן הזוג שאינו עקר האפשרות להביא ילדים לעולם, ובשל כך בלבד הוא מבקש להתגרש, ההלכה היהודית מכירה בכך ועשוייה לחייב גירושין.

כיצד בית הדין הרבני מתייחס לבעיות פוריות?

בהתאם לרוח ההלכה, בית הדין הרבני רואה בבעיות פוריות כעילת גירושין מוצדקת אם חלפו 10 שנים מאז הצדדים נישאו. כאשר אחד הצדדים מבקש גט בשל אי פוריות של בן הזוג, בית הדין עשוי לכפות על הצדדים להתגרש, וזאת גם אם העילה לא הועלתה באופן מפורש. למשל אם אין בעיית פוריות ידועה, אך לצדדים אין ילדים משך תקופה ארוכה.

חשוב לציין שלבקשת בן הזוג בית הדין הרבני עשוי לחייב בגט גם בטרם חלפו 10 שנים, כאשר יש בעיית פוריות ידועה, והסיכוי ללדת בגינה הוא קטן מאוד.

האם יש הבדל בין בעיות פוריות של גברים לבעיות פוריות של נשים?

ההבדל בין בעיות פוריות של גברים לבעיות פוריות של נשים טמון במצוות החלות על גברים ואינן חלות על נשים, ולפיכך גם בעילת הגירושין:

הבעל דורש גט בעילת אי פוריות האישה ומצוות פרו ורבו

בהתאם להלכה היהודית, מצוות פרו ורבו מוטלת על הגבר. לפיכך כאשר אשתו אינה יכולה ללדת בשל בעיות פוריות שלה, הגבר רשאי לבקש להתגרש בשל עקרות האישה במטרה לקיים את מצוות פרו ורבו, לאחר שחלפו 10 שנים מהנישואין. או בטרם לכך במקרים בהם: יש בעיית פוריות בגינה הסיכוי ללדת הוא קלוש מאוד, או שבעיית הפוריות נובעת ממום שהתגלה ולא היה ידוע לו בטרם לנישואין.

במקרה שבעיות הפוריות היו ידועות לגבר בטרם לנישואין והוא בכל זאת בחר להינשא לאישה, הוא אינו יוכל להתגרש בטענה זו. מנגד אם יוכח שהאישה ידעה על בעיות הפוריות בטרם לנישואין והסתירה אותן מהגבר, בית הדין הרבני עשוי לשלול את זכותה לכתובה.

האישה דורשת גט בעילת אי פוריות הגבר וטענת "משענת לעת זקנה"

בניגוד לגבר, על האישה לא מוטלת מצוות פרו ורבו. יחד עם זאת, כבר בתלמוד הוכרה זכותה של האישה לדרוש גט בעילה לפיה היא זכאית ל"משענת לעת זקנה". כלומר האישה רשאית לבקש להתגרש במטרה ללדת ולזכות בבן עליו תוכל להשען בעת זקנה. בנוסף האישה יכולה לטעון גם כן כי התגלה מום בגבר שמונע ממנו להביא ילדים לעולם ולפיכך היא מבקשת להתגרש.

האם טיפולי פוריות יעכבו את הליך הגירושין?

ככלל, בית הדין הרבני נוהג שלא לכפות גט אם יש אפשרות לעבור טיפולי פוריות, אלא קובע שיש להמתין לתוצאות הטיפול.

יחד עם זאת, המדיניות בבתי הדין היא שכאשר הדרך היחידה להרות היא באמצעות טיפולי פוריות, בן הזוג הפורה רשאי לדרוש גט. הסיבה לכך היא שבית הדין סובר כי אין לחייב את הגבר בביצוע טיפולי פוריות שהינם שנויים במחלוקת ההלכה, ומנגד אין לחייב את האישה לעבור לידה והריון לא טבעי שכרוכים בסבל.

מצוות פרו ורבו והרצון הטבעי לילד

בשורה התחתונה, ההלכה היהודית רואה בהבאת ילדים לעולם כמצווה וערך עליון, ולפיכך בעיות פוריות עשויות להקים עילה מוצדקת לגירושין, אם חלפו עשר שנים, או שברור שהסיכוי להביא ילדים לעולם הוא קלוש.

האפשרות לדרוש גט בעילת עקרות אינה נתונה רק למי שמחוייב במצוות פרו ורבו (גברים), אלא גם למי שרצונו הטבעי לילד נמנע ממנו בשל הנישואין לבן זוג עקר (נשים).