איך נקבעים מזונות הילדים בגירושין?

במרוצת השנים פני הגירושין לבשו צורה שונה, ואם פעם היה מדובר בעניין מביש שלא מדברים עליו, היום זה קורה במשפחות הכי טובות.

אם פעם האב היה מחוייב אוטומטית במזונות ילדיו והאישה אוטומטית הייתה בעלת המשמורת על הילדים, היום המגמה היא לזמני שהות שווים בין הצדדים. נשים פיתחו קריירה, גברים הבינו כי הם מעוניינים לבלות יותר זמן בבית עם ילדיהם, והמגמה היום היא שוויון בחלוקת הנטל, גם בבית וגם בחוץ.

המגמה: שוויון במזונות ילדים

עם השנים התפתחה מגמה בפסיקה של שיוויון בתשלום דמי המזונות, כאשר פסק דין בע"מ 919/15 שניתן ביולי 2017, היווה אבן דרך משמעותית בהתקדמות אל עבר השוויון בחלוקת נטל המזונות. לאחר שנשים רבות החלו לעבוד במשרות מלאות וגברים רבים החלו לשהות עם הילדים זמן רב יותר, היה זה רק עניין של הזמן עד שנטל המזונות יחולק שווה בשווה בין המינים.

חשוב להבין שאין זה אומר שככלל לא משולמים דמי מזונות, ויש לנו עוד כברת דרך עד ששכרן של נשים בממוצע ישתווה לשכרם של גברים בממוצע, אך מתרחשת מגמה ברורה של תשלום דמי מזונות המבוסס על נסיבות אישיות של בני הזוג ולא על המגדר שלהם.

הפרמטרים שקובעים את מזונות הילדים

1. הכנסות הצדדים – כאשר מדובר בהכנסות דומות ואין פער ניכר בין ההכנסות הצדדים, הנטייה תהייה להקטין את תשלום דמי המזונות עד כדי קיזוז, בהתחשב בנסיבות הנוספות.
2. צרכי הילד – בהתאם למה שהילד הורגל אליו עד כה כל עוד אין נסיבות מיוחדות לשנות זאת, כיום הנטייה היא לקבוע את מלוא צרכי הילד, כלומר צרכי הילד יתבססו על הכנסות ההורי
3. זמני השהות של ההורים עם הילד – כאשר מדובר בזמני שהות דומים הנטייה תהייה להקטין את תשלום דמי המזונות מבוססי השהות, כך שכל צד יישא במזונות בעת שהילד שוהה עימו. והמזונות שאינם תלויי שהות יתחלקו בין הצדדים בהתאם ליחס השכר.

# חשוב לציין כי בנוסף לדמי המזונות נפסק גם תשלום "מחציות", שהינו תשלום עבור הוצאות חינוך ורפואה שאינם מתקבלים באופן מסובסד על ידי המדינה. תשלום זה נקרא מחציות שכן לרוב הוא מחולק באופן שווה בין ההורים, אך בהתאם לשכר הצדדים יתכן שיקבע יחס חלוקה אחר.

כיצד קובעים את ההכנסה של בני הזוג

בעת הגשת תביעת מזונות יצרף התובע "הרצאת פרטים" הכוללת פרטי השתכרות ב-12 החודשים האחרונים שקדמו להגשת התביעה. הצד הנתבע יצרף "הרצאת פרטים" דומה עם הגשת כתב הגנתו, הכוללת את פרטי ההשתכרות שלו.

על דרך הכלל בית המשפט יבחן את ההשתכרות בהתאם לתלושי השכר שצירף כל צד. יחד עם זאת לעיתים אחד הצדדים מבצע מניפולציות כאלה ואחרות באמצעות "העלמת" קצבאות, מניפולציות בתלוש השכר בנסיון לשנות את רכיב הנטו בשכר, או כאשר מדובר בעצמאי הוא עלול לבצע מניפולציות בדו"ח השנתי כדי לגרום לכך שיראה כאילו הוא בהפסד.

במקרים כאלו לבית המשפט נתון שיקול דעת כיצד להעריך את הכנסת אותו הצד. בית המשפט יכול למנות אקטואר שיעריך את שווי החברה, או לדרוש הגשת מסמכים נוספים כגון קצבאות ביטוח לאומי, תדפיסי חשבון, תדפיסי אשראי דו"ח יתרות וכל מסמך אחר שיראה לנכון, על מנת לקבוע את גובה ההכנסה של כל אחד מהצדדים באופן המדוייק ביותר.

לאחר שבית המשפט קבע את הכנסות כל אחד מבני הזוג בית המשפט יקבע מה יחס ההכנסות בין הצדדים. קביעה זו תשמש את בית המשפט לצורך חישוב דמי המזונות.

מהו שיעור הצרכים הממוצע של קטין?

בעבר כל עוד הייתה נהוגה ההלכה כי נטל המזונות מוטל על האב, בית המשפט צמצם את החיוב לצרכים הכרחיים בלבד. ככל שלא הוכח אחרת, הסכומים נעו סביב 1,150-1,400 ₪ לקטין.

הלכת בע"מ 919/15 קבעה כי נטל המזונות בילדים מגיל 6-15 חל על שני ההורים. בהתאם לכך סברו בתי המשפט שיש לספק את מלוא צרכי הקטינים שהוערכו בסך של 1,600-1,900 ₪ לקטין.

בהמשך נקבע בשורת פסקי דין כי כאשר מדובר בשני בתים לקטינים, כלומר כאשר זמני השהות הם דומים והילדים מתגוררים באופן שווה בכל בית, עלות צרכי הקטין עולה שכן ההורים נדרשים להוצאות כפולות בעבור מצרכים הכרחיים רבים כגון אוכל, ביגוד וכו'. על כן צרכי הקטין המתגורר בשני בתים הוערכו כגבוהים אף יותר והועמדו על סך של כ 2,250 ₪ לכל קטין (ראו רמ"ש 59188-10-18).

חשוב להבין כי אין זה אומר שתחוייב בסכום מלא של 1,600 ₪ או במקרה של זמני שהות שווים של 2,250 ₪, אלא שזה הסכום שיקבע כסכום צרכי הקטין, ותשלום המזונות יחושב על בסיס סכום זה, בהתאם ליחס ההשתכרות ויחס זמני השהות.

כיצד נקבע שיעור הצרכים?

הלכת בע"מ 919/15 קבעה כי יש לערוך אבחנה בין שני סוגי צרכים:

1. צרכים תלויי שהות – צרכים שנגזרים משהות הקטין בבית, כגון אוכל, ציוד היגיינה אישית וכו'.
2. צרכים שאינם תלויי שהות – צרכים שאינם נגזרים משהות הקטין בבית, כגון תשלום על טלפון, קניית ציוד לבית הספר, תספורת וכו'.

תשלום דמי מזונות בעבור צרכים תלויי שהות יחושב בהתבסס על יחס ההכנסות בין כל אחד מהצדדים ובהתאם ליחס זמני השהות של כל אחד מהצדדים. כאשר שני ההורים מרוויחים שכר דומה וכאשר זמני השהות הינם דומים, בית המשפט יקבע כי רכיב הצרכים תלויי שהות יקוזז בין הצדדים, ולא ישולמו מזונות בעבור רכיב זה.

תשלום דמי מזונות בעבור צרכים שאינם תלויי שהות יחושב בהתבסס על יחס ההכנסות בין הצדדים בלבד, מבלי להתחשב בזמני השהות שאינם רלוונטיים לקביעת רכיב זה.

לרוב בית המשפט יקבע הורה מרכז שיהייה אחראי על התשלום בעבור צרכים אלו, ואילו על הצד השני הוא יטיל תשלום בעבור הצרכים, כשאחוז התשלום בעבור כך יתבסס על יחס השכר, כך שאם השכר יהיה דומה, יקבע בית המשפט כי הצד השני יעביר מחצית התשלום שיקבע כצרכים שאינם תלויי שהות.

מה הקשר שבין משמורת לגובה המזונות

כאמור, הלכת בע"מ 919/15 קבעה באופן תקדימי כי שני ההורים יחובו במזונות ילדיהם מדין צדקה, וכי חלוקת המזונות תקבע בהתאם לזמני השהות בהם שוהים הילדים עם כל אחד מההורים, ובאופן יחסי על פי יכולותיהם הכלכליות של כל אחד מההורים.

המשמעות בפועל הינה שככל שזמני השהות שוויוניים יותר, דמי המזונות יופחתו, ובמצב בו גם המשכורות דומות, יתכן ואף אחד מהצדדים כלל לא יחוייב בדמי מזונות, ובית המשפט יקבע כי כל אחד מהצדדים ישא את מזונות הקטינים התלוי שהות בעין כאשר הקטין שוהה אצלו.

בכל הנוגע למזונות שאינם תלוי שהות יקבע הורה מרכז, לרוב האם, אליה יועברו הכספים שישמשו לרכישת מוצרים שאינם תלויי שהות. בנוסף הצדדים ישאו במחציות עבור תשלום הוצאות רפואה וחינוך.

האם קביעת המזונות ניתנת לשינוי?

ניתן יהא לשנות את גובה דמי המזונות על בסיס שינוי נסיבות מהותי.

מזונות נקבעים בפסק דין, או בהסכם שאושר בבית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין.

עקרון סופיות הדיון הוא עקרון שקובע שסכסוכים משפטיים צריכים להסתיים, אין זה פשוט לשנות פסק דין לאחר שניתן ונקבע כחלוט (כלומר לאחר שחלף זמן הערעור), ורק במקרים חריגים ניתן יהא לבטל פסק דין.

יחד עם זאת כשמדובר במזונות ילדים, עקרון טובת הילד גובר על עקרון סופיות הדיון, על כן כאשר פסק דין כולל רכיבים בעניין ילדים כגון זמני שהות ומזונות, ההחלטות לא יהיו דרקוניות וכמעט בלתי ניתנות לשינוי, אלא ניתן יהא לשנות אותן על בסיס שינוי נסיבות מהותי.

שינוי נסיבות מהותי

שינוי הנסיבות שיצדיק הגשת תביעה להגדלת או להפחתת מזונות, צריך להיות משמעותי וקבוע, שלא ניתן היה לצפות אותו בעת מתן פסק הדין.

למשל במקרים שאחד הצדדים פשט רגל, פוטר ואינו מסוגל לחזור לשוק העבודה עקב נסיבות שמונעות זאת ממנו, שיפור משמעותי של אחד הצדדים בשכר כשהשני שרוי במצב כלכלי קשה וכו'. גם שינוי נסיבות מהותי וקבוע במסגרת זמני שהות יכול להוביל לשינוי בקביעת המזונות.

חשוב להבהיר כי נקבע שהלכת בע"מ 919/15 אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי שיצדיק הפחתת תשלום מזונות שנקבעו לפני שניתנה, וידרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי שיצדיק את שינוי סכום המזונות.

נטל ההוכחה של שינוי נסיבות מהותי

נטל ההוכחה הוא על הטוען לכך שהתרחש שינוי נסיבות. תדרשו להמציא ראיות מוצקות שיעידו על שינוי, כלומר שבעת מתן פסק הדין או אישור ההסכם המצב היה אחר, וכיום המצב אחר, וכי לא ניתן היה לצפות שינוי זה בעת מתן פסק הדין או אישור ההסכם.

לסיכום

הלכת בע"מ 919/15 הובילה לשינוי משמעותי בחישוב מזונות קטינים, שכיום מוטלים על שני ההורים, בהתחשב ביחס השכר ויחס זמני השהות שלהם עם הקטינים והמגמה כיום הינה לעבר שוויון מהותי בנטל תשלום דמי מזונות הקטינים.