מי מקבל את דירת המגורים בגירושין?

סוגיית חלוקת דירת המגורים בגירושין הינה סוגיה מורכבת ולא פשוטה. 

מה הדין כאשר הדירה רשומה בטאבו רק על שמו של אחד מבני הזוג? מה הדין במקרה שהדירה הייתה שייכת לאחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין, אך בפועל גרו בה בני הזוג במהלך הנישואין? וכיצד מתחלקת דירת המגורים של בני זוג חד מיניים במקרה פרידה? על כך במאמר שלפניכם.

דירה שנרכשה במהלך הנישואין מתחלקת חצי-חצי

חוק יחסי הממון קובע כי נכסים שבני הזוג רכשו במהלך הנישואין מתחלקים שווה בשווה בגירושין. כלל זה קרוי 'הסדר איזון משאבים', והוא נובע מתוך הצורך לאזן את המשאבים בין בני הזוג שתרמו כל אחד בדרכו לחיי הנישואין.

משום כך, דירה שנרכשה במהלך הנישואין מתחלקת חצי-חצי בגירושין.

מה הדין כאשר הדירה נרשמה בטאבו רק על אחד מבני הזוג? האם זה אומר שהיא שייכת רק לו?

התשובה היא שלילית. הסדר איזון משאבים אינו מותנה ברישום משותף, וכל עוד הדירה נרכשה במהלך הנישואין אין משמעות לרישום.

באילו מקרים הדירה לא מתחלקת חצי-חצי?

הסדר איזון משאבים חל, כאמור, רק על נכסים שנרכשו במהלך חיי הנישואין. משום כך, דירה שהייתה שייכת לאחד מבני הזוג לפני הנישואין או דירה שנתקבלה במתנה או בירושה במהלך הנישואין אינה מתחלקת חצי-חצי, אלא בן הזוג שהדירה הייתה שייכת לו לפני הנישואין או שקיבלהּ במתנה או בירושה מקבל את הדירה.

מה הדין כאשר הדירה נרשמה בטאבו על שם שני בני הזוג? האם הרישום המשותף מלמד שהדירה שייכת לשני בני הזוג, למרות שלא נרכשה במהלך הנישואין?

התשובה היא חיובית. רישום משותף מלמד על הקניית חצי מהדירה במתנה לבן הזוג השני, ובהעדר נימוק מיוחד אין סיבה לבטל את המתנה.

'חזקת השיתוף'

תחולתו של חוק יחסי הממון, בו נקבע הסדר איזון משאבים, נכנסה לתוקף בתאריך 1.1.1974. משמעות הדבר היא כי החוק אינו חל על בני זוג שנישאו לפני תאריך זה. על בני זוג אלה חלה 'חזקת השיתוף', שהינה פרי הפסיקה, הקובעת כי ישנה 'חזקה' שבני זוג נשואים מתכוונים להיות שותפים בכל נכסיהם.

חזקה זו, כמו כל חזקה, ניתנת לסתירה, ואם בן הזוג יוכיח כי לגבי נכס מסוים לא הייתה כוונת שיתוף, אותו נכס לא יתחלק חצי-חצי.

כמו הסדר איזון משאבים, גם חזקת השיתוף לא חלה על נכסים שנתקבלו בירושה או במתנה או על נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג לפני הנישואין. אולם בניגוד להסדר איזון משאבים בו החוק מוציא נכסים אלה במפורש מהחלוקה השוויונית, חזקת השיתוף יכולה לחול גם על נכסים אלה – אם יתברר שהייתה כוונת שיתוף בנכס.

אחת הדוגמאות הנפוצות לכך היא דירת מגורים שהייתה שייכת לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, אך בני הזוג גרו בה ביחד במשך הרבה שנים. במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי לראות במגורים המשותפים כוונת שיתוף ולהורות על חלוקה חצי-חצי בדירה, למרות שהדירה הייתה שייכת לאחד מבני הזוג לפני הנישואין.

חזקת השיתוף רלוונטית במיוחד לבני זוג חד מיניים. בני זוג חד מיניים אינם יכולים להינשא, כך שחוק יחסי הממון אינו חל עליהם, וחזקת השיתוף יכולה להיות זו שתכריע כיצד יתחלקו נכסיהם במקרה של פרידה.

ניתן לעשות 'הסכם ממון' שיקבע כיצד תתחלק הדירה

סוגיית חלוקת הרכוש הינה סוגיה מורכבת מאד, וקשה לדעת בוודאות כיצד יפסוק בית המשפט בכל מקרה ומקרה. למרות הכללים שפירטתי לעיל, יתכנו יוצאים מן הכלל בהם יפסוק בית המשפט בצורה שונה.

במידה ואתם רוצים לקבוע בעצמכם כיצד יתחלק הרכוש, אתם יכולים לערוך 'הסכם ממון'. ניתן לערוך הסכם ממון – הן לפני הנישואין והן במהלך הנישואין, ולקבוע בו בדיוק כיצד יתחלק כל נכס ונכס במקרה גירושין. הסכם ממון שאושר כדין גובר על הוראות החוק ומכריע כיצד יתחלק הרכוש בגירושין.