האם ניתן לקבל פיצוי כספי בשל ניכור הורי? (מדריך משפטי)

במקרים רבים, הליכי גירושין כרוכים במאבקי כוחות ואגו קשים ולעיתים אף גולשות לילדים, כאשר הורה מסית על ידי האשמות וגינויים את ילדיו כנגד ההורה השני.

ככל ונקלעתם לסיטואציה שכזו ואתם תוהים מה ביכולתכם לעשות והאם מגיע לכם פיצוי כספי, המאמר הבא בשבילכם.

מהו ניכור הורי?

סיטואציה בה ילדים מנתקים קשר עם הורה אחד, תוך הסתה ושטיפת מוח על ידי ההורה השני מכונה ניכור הורי. מערכת המשפט הכירה בסיטואציה זו כתופעה משפטית לא פשוטה הן לילדים והן להורה המנוכר.

התופעה מתאפיינת בכך שהילד מביע ניכור משמעותי כלפי אחד מהוריו, כאשר אין סיבה נראית לעין לכך.

האם ניתן להגיש תביעה משפטית במקרה של ניכור הורי?

כן. בשנים האחרונות, ההכרה בתופעת הניכור הורי גדלה וכך גם השלכותיה על ידי בתי המשפט.

בית המשפט בעל יכולת התערבות גבוה במקרי ניכור הורי ובמקרים מסוימים אף יטיל סנקציות שונות על ההורה המנכר, בניהן, הטלת קנס כספי ומתן צווים שונים.

חשוב לדעת שבמקרים בהם בית המשפט יקבע כי להורה המנוכר אשם תורם בניכור, הוא יפחית את הפיצוי הכספי או ימנע ממתן הפיצוי בכללותו.

פרשת תמ"ש 3970-06-15 פלוני נ' פלונית

בפרשה זו, בית המשפט פסק לאב פיצוי כספי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו בשל ניכור הורי של בתו על ידי האם.

בית המשפט פסק כי כאשר אחד ההורים גורם לניכור הורי כלפי ההורה השני, ניתן להטיל עליו קנס כספי בשל עוולת רשלנות והפרת חובה חקוקה.

באותה פרשה, בית המשפט ציין כי יש להשתמש בכלי הנזיקי ולהטיל קנס כספי בעזרתו בזהירות רבה, עם זאת לא לחשוש להשתמש בו במטרה למזער את התופעה הקשה של ניכור הורי הגורמת לקטינים ולהורה המנוכר נזק רב.

כיצד קובעים שמדובר בניכור הורי העולה כדי תביעה אזרחית הדורשת קנס כספי?

בבחינת בית המשפט את נסיבות המקרה וקביעתו האם מדובר בניכור הורי, הוא ייקח בחשבון גם חוות דעת מומחים, טיעוני הצדדים ובמקרים בהם, הילד בוגר מספיק, ישמע דעתו.

ההכרעה בתיקים אלה והקביעה האם קיימת הסתה שהביאה לסרבנות קשר ולניכור הורי והאם היא עולה כדי עוולה נזיקית, נעשית על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה לגופו.

האם כל הסתה תיחשב לניכור הורי המשמש עילה לתביעה ופיצוי כספי?

להסתה בהקשר של תביעת ניכור הורי שתי צורות-

הסתה אקטיבית– כאשר ההורה המנכר מסית מדעת ובאופן מובהק.

כלומר, ההורה המנכר באופן מודע פועל לטובתו בלבד ומציג את ההורה השני באור שלילי לחלוטין ולעיתים יספר שקרים ויפעיל מניפולציות רגשיות על ילדיו.

הסתה פאסיבית– תיעשה על ידי ההורה המנכר באופן לא מודע ולא במכוון, במקרים בהם הילד שוהה בביתו ומקשיב לשיחות בין הוריו, כאשר הורה מתאר את השני באור שלילי מסוים, תחושות שעלולות להשתלט על מחשבותיו של הילד.

האם כל מקרה של סרבנות קשר בין הילדים להורה הוא מקרה של ניכור הורי?

לא. סרבנות קשר שנובעת מהתנהלות ההורה המנוכר לא תיחשב כניכור הורי, כלומר שהסיבות של הילד להימנע מקיום הקשר הן עצמאיות ומציאותיות, הדבר לא יעלה כדי סרבנות קשר.

לדוגמא, מקרה בו הוגשה תביעת נזיקין, בה בית המשפט שלל ניכור הורי מצד האם ופסק כי ניתוק הקשר של הילדים עם האב נובע מהתנהלות האב שהרחיקה ממנו את ילדיו הקטינים לאחר שנהג כלפיהם באלימות פיזית ומילולית.

לסיכום, כיום המודעות לניכור הורי גברה ובתי המשפט או בתי הדין הרבניים רגישים יותר למצבים אלה הפוגעים באופן קשה ומהווים קשיים פסיכולוגים רבים לילדים.

בתי המשפט ובתי הדין הרבני יעדיפו תמיד את טובת הילד על פני רצון הילד.

לכן, ככל שבחנת את המקרה שלך לפי הקריטריונים שבמאמר ועלה כי לפי דעתך, אתה חווה ניכור הורי, אל תחכה, תגיש תביעה אזרחית ותדרוש פיצוי כספי הולם. בהצלחה!