משמורת משותפת לבת הזוג של האם

בנות זוג שהביאו לעולם 3 ילדות, הסתכסכו ונפרדו לאחר 10 שנות זוגיות. לאחר הפרידה, האם הביולוגית של הילדות, סירבה לאפשר לבת הזוג לקיים קשר עם הבנות, אך בת הזוג לא נואשה, ודרשה קשר משמעותי עם בנותיה.

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו קיבל את בקשתה של בת הזוג. בית המשפט קבע כי היא אימן של הבנות, והעניק לה זכויות שוות על הבנות, לרבות חלוקת זמני שהות שווים, במשך מחצית השבוע.

לאחר הפרידה, האם הביולוגית הפרידה את הבנות מבת זוגה

בנות זוג ניהלו קשר רומנטי במשך עשר שנים וחיו יחד בבית משותף. במהלך חייהן המשותפים, החליטו בנות הזוג להרחיב את משפחתן, ואחת מבנות הזוג ילדה 3 בנות מתרומת זרע אנונימית.

במהלך חייהן המשותפים, פנו בנות הזוג פעמיים על מנת להסדיר צו הורות פסיקתי, אך לבסוף לא השלימו את התהליך, ובת הזוג של האם הביולוגית, לא נרשמה כאמן של אף אחת מהילדות.

כשלוש שנים לאחר לידת הקטנה שבין הילדות, פרץ משבר בין בנות הזוג, והן החליטו להיפרד. בתחילה סיכמו בנות הזוג שהן ימשיכו להתגורר יחד עד לגמר חוזה השכירות, והן חלקו ביניהן זמני שהות שווים עם הילדות.

לאחר תום חוזה השכירות, הפרידו בנות הזוג את המגורים. או אז סירבה האם הביולוגית למסור לבת הזוג את כתובת מגוריה החדשים, אליהם עברה עם הילדות, והגבילה את זמני השהות של בת הזוג עם הילדות, לזמנים מצומצמים ביותר, עד שניתקה לחלוטין את הקשר בין בת הזוג לבין הילדות.

בת הזוג, אמן הפסיכולוגית של הילדות, לא אמרה נואש, ודרשה לקיים קשר שווה עם בנותיה, לאחר שהייתה שותפה מלאה בתהליך ההפריה שלהן, בתקופת ההיריון עמן, וגידלה אותן לאחר לידתן.

הורותה של בת הזוג, היא תולדה של זוגיות וכוונה משותפת להרות וללדת

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בחן תחילה את בקשתה של בת הזוג לקבל צו הורות פסיקתי, כאמן של הילדות. בית המשפט הסביר כי צו הורות פסיקתי מבוסס על הורות מכוח הקשר הזוגי בין מבקש צו ההורות לבין ההורה הגנטי או ההורה המאמץ.

בית המשפט קבע שבמקרה זה, ההורות של בת הזוג היא תולדה של זוגיות משותפת וכוונה משותפת להרות וללדת, ועל כן יש להעניק לבת הזוג צו הורות פסיקתי, ולקבוע כי היא אמן של הבנות.

השופטת קרן גיל קבעה שבנות הזוג קיימו קשר זוגי משך כעשר שנים, במהלכו הן התגוררו בבית אחד וניהלו משק בית משותף. הגיעו יחד לפגישה ראשונה בבנק הזרע, בחרו יחד את תורמי הזרע, בת הזוג סייעה לאם הביולוגית להזריק את ההורמונים לצורך ההפריה, הגיעה עמה לבדיקות מעקב הריון וכדומה.

השופטת הבהירה שככלל מוטב לכונן את צו ההורות הפסיקתי מיד לאחר לידת הילד, אך ניתן להעניק צו הורות גם לאחר מכן, ואפילו לאחר פרידת בני הזוג, כשאין הסכמה של ההורה הביולוגי לכינון הורותו של בן הזוג לשעבר.

בת הזוג שימשה כאם הילדות מאז לידתן

השופטת הוסיפה שלאחר שהבנות נולדו, בנות הזוג חלקו בנטל גידול הילדות, ובת הזוג של האם הביולוגית, הייתה אימא שלהן לכל דבר ועניין. הן נהגו לקראו לה אימא, והיא הייתה מוכרת כאימא שלהן במסגרות החינוכיות ובקרב הורי הילדים בגן. כמו כן, היא טיפלה בהן, נהגה באופן קבוע לקחת אותן מהמסגרות החינוכיות, שהתה עם הילדות הגדולות כשהאם הביולוגית ילדה את בתן הקטנה ועוד.

לכן קבעה השופטת שהבנות קשורות לבת הזוג של האם, ושטובת הילדות היא להמשיך לקיים איתה קשר מהותי. לבסוף פסקה השופטת שחלוקת האחריות ההוריות וחלוקת זמני השהות עם הילדות תהיה שווה.

חשיבותו של הסכם הורות משותפת

כיום בני ובנות זוג רבים יותר מבינים את חשיבותם של ההסכמים המשפטיים בתוך המשפחה. כאשר מדובר בבני או בנות זוג מאותו המין, שנדרשים להביא ילד לעולם באמצעות תהליכים כמו תרומת זרע, פונדקאות או אימוץ, חשוב שיערכו ביניהם הסכם הורות משותפת.

בהסכם הורות משותפת, יוכלו בני הזוג להביע את כוונתם להרות יחד במשותף, ולקבוע כיצד יקיימו ביניהם את ההורות, גם במקרה של פרידה, ואף במקרים מסוימים בהם נבצר מבני הזוג לאמץ או לכונן צו הורות פסיקתי.

כך נאלצה בת זוגה של אם ביולוגית, שלא ערכה הסכם הורות משותפת ולא כוננה צו הורות פסיקתי, להוכיח את כוונותיה לגדל את הילדות, על מנת לזכות לקיים איתן קשר משמעותי, ולחלוק בזמני שהות שווים, יחד עם אימן הביולוגית.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 21106-03-22 פלונית נ' פלונית