חשיבות גילוי המידע והמסמכים בתיקי גירושין היא גדולה ביותר, במיוחד בהליכים בהם לאחד הצדדים אין אינטרס לגלות את כל המסמכים שבידו, כגון במקרים של הברחת רכוש.
ואולם מה יעשה בית המשפט אם יתברר לו כי יש בידי עורך הדין של בן הזוג מידע שיכול לגלות את האמת? האם מדובר במידע החסוי תחת חיסיון לקוח-עו"ד? אם אתם מבקשים להתגרש, וחוששים לשתף עם עורך הדין את כל המידע הרלוונטי להליך במטרה שלא יחשף בפני בית המשפט, לפניכם מאמר מקצועי שיתן מענה לחשש.
מה קובע החוק בנוגע להיקף החיסיון בין לקוח לעו"ד?
חיסון לקוח-עורך דין לענייני משפחה מטרתו לאפשר לקיים הליך משפטי באופן מיטיבי, מבלי שהלקוח יחשוש מלמסור מידע לעורך הדין. ההקפדה על חיסיון לקוח-עו"ד היא רבה, ורק במקרים חריגים ניתן יהיה להפר אותו. החיסיון הוא רחב ביותר, והנהנה מהחיסיון הוא הלקוח שיכול לוותר עליו בכל עת. המשמעות היא שעורך הדין אינו יכול לוותר על החיסיון, אלא רק הלקוח יכול לבקש לגלות בעצמו את המסמכים.
החיסיון מוסדר בחוקים שלהלן:
פקודת הראיות מאפשרת לעורך דין שלא למסור ראייה:
סעיף 48(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971 קובע:
"דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החיסיון…".
חוק לשכת עורכי הדין מחייב עורך דין שלא למסור ראייה:
סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"ו-1961 קובע:
"דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן ע"י עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם".
האם בן זוג יכול לתבוע חשיפת מסמכים שהוחלפו בינו לבין עורך דינו?
ככלל, בן זוג לא יכול לתבוע חשיפת מסמכים שהוחלפו בין הלקוח (שהוא בן זוגו) לבין עורך דינו. מי שיכול לוותר על החיסיון הוא הלקוח בלבד, ועורך הדין לא רשאי לחשוף את המסמכים.
חיסיון לקוח-עו"ד חל על מסמכים שהוכנו לקראת ההליך משפטי, החיסיון הוא נרחב ומשתרע לא רק על מסמכים הנמצאים במשרדו של עורך הדין, אלא גם על מסמכים הנמצאים ברשותו של הלקוח, לרבות מסמכים שהועברו אליו באמצעי תקשורת כגון המייל או הוואטסאפ.
האם ישנו חיסיון גם בנוגע לחשבוניות ותשלומים?
לא. בית המשפט העליון קבע כי זהות הלקוח, זהות המשלם, הסכם שכר הטרחה, וחשבוניות המס, אינם חסויים בחסיון לקוח-עורך דין.
בפסק הדין בעניין 751/15 אברג'יל נ' מדינת ישראל, קבע השופט אורי שהם כי:
"החיסיון לא נועד לעשות את שכר הטרחה לסוד – והרי זה ממילא 'סוד גלוי' לפחות כלפי רואי חשבון, רשויות המס ועוד – אלא להבטיח היוועצות חופשית ויעילה של הלקוח עם עורך הדין, מבלעדי חשש ל'לדליפת' פרט מפרטיה. שכר הטרחה, ככלל, אינו קשור לתוכנה של ההיוועצות. אם לא נאמר כן, עלול משרדו של עורך הדין להפוך ל'עיר מקלט' לביצוע עבירות מס, הלבנת הון וכיוצא בעבירות הללו. לא לכך נועד חיסיון עורך דין-לקוח"
האם עו"ד יכול להעיד כנגד לקוח?
בעוד פקודת הראיות מאפשרת לעורך דין שלא למסור מסמך הנוגע ללקוח, חוק לשכת עורכי הדין מטיל על עורך הדין חובת סודיות ואוסר עליו למסור מסמכים הנוגעים ללקוח. מסירת המסמכים או עדות כנגד הלקוח, תחשב לעבירה על חוקי האתיקה, שעשויה לעלות לעורך הדין בסנקציות משמעתיות כגון השעייה ואף שלילת רישיונו כעורך דין.
יחד עם זאת, עורך דין רשאי להעיד כנגד הלקוח ולחשוף מסמכים חסויים, במקרים בהם עורך הדין נדרש לחשוף את המידע על מנת להתגונן מפני האשמות של הלקוח בתביעה שהגיש כנגדו הלקוח, בתביעה ללשכת האתיקה, תביעת שכר טרחה ותביעת רשלנות.
חשוב לדעת כי אין זה אומר שעורך הדין רשאי לחשוף את כל המסמכים של הלקוח, אלא אך ורק את המידע הרלוונטי הנחוץ לצורך הגנה על עורך הדין, ועל כן שאר המסמכים שנחשפו בפניו יוותרו חסויים.
חיסיון מלא להגנה על המידע של הלקוח בגירושין
בעיקרי הדברים, מצד אחד הליך גירושין הוא הליך הרווי במידע שחשיפתו בפני בן הזוג עלולה להעמיד אתכם בעמדת נחיתות; מהצד הנגדי, החשיבות בשיתוף כל המידע הרלוונטי לעורך דין היא רבה, ובכוחה להכריע את התיק לטובתכם.
פקודת הראיות וחוק לשכת עורכי הדין מעניקים ללקוחות חיסיון לקוח-עו"ד, והם נהנים מחיסיון מלא מחשיפת המסמכים הנוגעים להליך המשפטי. כך הלקוח יכול להיות רגוע כאשר הוא מתייעץ עם עורך דינו, שהמידע שנמסר לעורך הדין שמור ומוגן ואינו יכול לשמש את בן זוגו כנגדו.