הסכם חיים משותפים, ככל הסכם משפטי אחר, נועד להסדרת היחסים המשפטיים בין הצדדים החתומים עליו.
מסגרת התא המשפחתי שעברה שינויים רבים בשנים האחרונות, מכילה כיום מגוון של אופני התקשרות בין צדדים המעוניינים למסד את יחסיהם אולם בדרך שונה מזו שהייתה מקובלת ואף הייתה למעשה המסגרת היחידה המוכרת.
הסכם חיים משותפים מסדיר את אורח החיים המשותף, את אופן חלוקת הרכוש במקרה של פרידה ואת זכויותיהם של הילדים הגרים עם בני הזוג.
אחת מצורות הזוגיות המקובלת כיום, היא חיים בסטטוס של "ידועים בציבור", סטטוס המעניק אף זכויות מסוימות בשירותי רשויות המדינה, אם הזוג עונה על הקריטריונים שהוצבו לשם הכרה בזוג כ"ידועים בציבור". הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור בא כאמור, לעגן את מרקם החיים המשותפים הן כלפי בני הזוג עצמם והן כלפי כולי עלמא, בייחוד מול רשויות המדינה.
מהם הקריטריונים להכרה של בני זוג כ"ידועים בציבור"?
בני זוג ידועים בציבור הם אלו אשר מעוניינים לקיים מערכת יחסים זוגית לכל דבר ועניין, אולם מבלי להינשא זה לזו בצורה פורמלית ורשמית. סטטוס זה נכון גם לגבי זוגות המנועים מלהינשא בשל הסיבות הבאות:
- חסרי דת
- פסולי חיתון מבחינה הלכתית (למשל כוהן וגרושה)
- זוגות חד מיניים
המסגרת החוקית של ידועים בציבור עדיין אינה מוסדרת בישראל בצורה רשמית אולם הפסיקה הציבה מספר תנאים שבהתקיימם, הזוג יוכר כידועים בציבור ויוכל ליהנות מההטבות המגיעות לו, בדומה לזוג נשוי:
- ניהול משק בית משותף
- מגורים משותפים
- קיום יחסי אישות
- יסוד נפשי
יצוין כי עפ"י גישה מקלה שפשתה בין שופטי ביהמ"ש, לעיתים לא נדרשת הוכחתם הנוקשה של כל היסודות שצוינו, אולם הבסיס להכרה הוא ראיה כי בני הזוג אכן בחרו לחיות במשותף כזוג נשוי, מתוך בחירה חופשית.
הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור – ההיבט הרכושי
זוגות רבים שבחרו בדרך של ידועים בציבור כדי לחלוק את חייהם עם בני או בנות זוגם, עשו זאת כפרק ב' של חייהם הזוגיים. סביר להניח כי כל אחד מהם צבר רכוש ונכסים בעבר ומן הסתם מעוניין לשמור עליו גם בעת התקשרותו בהסכם חיים משותפים.
סעיף מרכזי וחשוב בהסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור, הוא הסעיף המסדיר את חלוקת הרכוש בעת פרידה. ידועים בציבור החיים ללא חתימה על הסכם חיים משותפים, כפוף להלכת השיתוף לפיה לכל אחד מבני הזוג, זכויות קנייניות ברכושו של בן הזוג השני.
זוגות נשואים המעוניינים לשמור על הפרדה רכושית, חותמים על הסכם ממון. זוגות ידועים בציבור המעוניינים אף הם לשמור על הפרדה רכושית, חייבים לכלול בהסכם חיים משותפים, התייחסות ספציפית לנושא הממוני וחלוקתו בעת חייהם המשותפים ובעת פרידתם.
בניגוד לזוגות נשואים החייבים לאשר את הסכם הממון שחתמו עליו, בערכאה שיפוטית, הסכם חיים משותפים אינו דורש הכרה או אימות, ודי בחתימת הצדדים עליו. אולם אם הזוג מעוניין שהמוסדות יכירו בו כסטטוס של ידועים בציבור, או מעוניין להימנע ממחלוקות משפטיות עתידיות, טוב יעשה אם יאשר את הסכם חיים משותפים בבית המשפט לענייני משפחה.
דוגמה לסעיף רכושי בהסכם חיים משותפים:
ברצון הצדדים לקיים הפרדה רכושית מלאה ביניהם והם מסכימים כי כל אחד מהצדדים יישאר הבעלים היחיד על כל רכושו שצבר לפני חתימת הסכם זה, או אף במהלכו, ואשר רשום על שמו עפ"י כל דין או תקנה. הצדדים מאשרים כי במקרה של פרידה, לא יהיו להם כל טענות או תביעות לגבי רכושו של הצד שכנגד. הרכוש יכול להיות בין מיטלטלין, נדל"ן, או זכויות כספיות מכל מין וסוג שהוא.
הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור – ההיבט היום יומי
כפי שנאמר לעיל, הסכם חיים משותפים בא לעגן בכתב את אורח חיים של בני הזוג. הסכם זה חייב להתייחס גם לאופן הניהול השוטף , חיי היום יום כפי שבאים לידי ביטוי בכל צורת תא משפחתי: ניהול תקציב משותף, ניהול משק בית משותף, הכללת הילדים בכל הסדר בין הצדדים ועוד.
רצוי מאוד לכלול בכל הסכם חיים משותפים הסכמות פרקטיות המתוות את עקרונות החיים המשותפים. למשל פתיחת חשבון בנק משותף:
הצדדים מאשרים כי יפתחו חשבון בנק משותף שבו יופקדו כל הכנסותיהם, וממנו יימשכו כספים הדרושים לניהול משק הבית וכל ההוצאות המשותפות כגון חוגים, ביטוחים וכו'. כל הוצאה מן החשבון המשותף שלא נועדה לשם כך, תובא לידיעת בן הזוג אשר יידרש לאשרה.
חשוב לזכור כי מלבד בני הזוג, התא המשפחתי שנוצר עשוי לכלול ילדים של בני הזוג או ילדים שייוולדו להם מאוחר יותר. ולכן כל הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור, מן הראוי שיעגן אף את זכויות הילדים במסגרת התא המשפחתי, את היחס של בן הזוג השני להחלטות ההורה הביולוגי של הילד, את שילוב הסדרי הראיה, אם קיימים כאלו, עם שמירה על המרקם המשפחתי שנוצר בעקבות ההסכם.
לסיכום: הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור משמש כעוגן החוקתי והמעשי לביסוס החיים המשותפים, כמו גם אוגד בתוכו את הסכמות בני הזוג בעניינים הרכושיים ובענייני משק הבית המשותף. הסכם זה אינו מצריך אישור של ערכאה שיפוטית, אולם אישור שכזה עשוי להקל על בני הזוג לקבל הטבות השמורות לבני זוג נשואים.