דין וגירושין - ראשי
דין וגירושין - ראשי
פנייה לייעוץ אישי




    אני רוצה להתגרש – בעלי לא

    אם אתם רוצים להתגרש, אבל בן הזוג מסרב, עליכם להגיש תביעת גירושין חד צדדית, ולהוכיח עילת גירושין. במקרה שתוכיחו עילה מוצדקת, בית הדין הרבני יחייב את בן הזוג להתגרש מכם. במקרים בהם בן הזוג ימשיך לסרב להתגרש, בית הדין יכול להטיל עליו סנקציות עד שהוא יסכים לגירושין.

    יחד עם זאת עד למתן הגט, שיסודר בהסכמה בלבד, בן הזוג יכול להערים קשיים רבים. כך למשל בן הזוג המסרב להתגרש יכול להגיש תביעה לשלום בית בבית הדין הרבני, שעלולה לעכב את הליכי הגירושין, ולחייב אתכם לנסות לשקם את הנישואין. בנוסף הוא עלול לסרב לתת את הגט במשך זמן רב, ואף שנים, דבר שיהפוך אתכם לעגונים. אנחנו נסייע לכם להבין איך ניתן להתמודד עם סרבני גט, אילו סנקציות אפשר להטיל עליהם, והאם ניתן לתבוע אותם כספית.

    תוכן עניינים

    אני רוצה להתגרש – בעלי רוצה שלום בית. האם ניתן לכפות עליי להסכים?

    הצד שאיננו מעוניין להתגרש, במקרה זה הבעל, הגיש לביה"ד "תביעה לשלום בית". בתביעה מתבקש ביה"ד להורות לצד שמעוניין להתגרש,  לשוב לחיות כזוג נשוי (כולל חיי אישות), במטרה לנסות ולשקם את חיי הנישואין שלהם.

    1. הבעל יכול להגיש את התביעה גם אם החל הדיון בבימה"ש לענייני משפחה. ביה"ד מזמן את הצדדים, בדלתיים סגורות, ובוחן יחד עם בני הזוג את האפשרות להמשיך ולחיות כזוג נשוי. אם התרשם ביה"ד כי יש סיכוי לשלום בית, נותן ביה"ד פסק ולפיו על בני הזוג לנסות ולחזור לחיות כזוג נשוי. ביה"ד מוסמך לחייב את האישה המעוניינת להתגרש לקבל ייעוץ זוגי, להזמין חוות דעת של יועץ לגבי הסיכויים לשלום בית וכד'. מדובר למעשה בניסיון לשקם את חיי בני הזוג, לאכיפת בן הזוג לחיי נישואין, וכן להשבת הזכויות הכרוכות בנישואין.
    2. כמובן שאי אפשר לכפות על האישה שלום בית. אולם כאשר בית הדין הרבני קיבל תביעה לשלום בית, על הצדדים מוטלת החובה לקיים את פסק הדין. אם אישה מסרבת לקיים את פסק הדין, ביה"ד מוסמך להפעיל סנקציות על האישה המעוניינת להתגרש והדבר עלול אף להשליך על זכויותיה הממוניות בהליך הגירושין שיבוא לאחר מכן.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      אני רוצה להתגרש – בעלי מסרב. האם אהיה "מסורבת גט"?

      נשים רבות חוששות להתחיל הליך גירושין חד צדדי מהפחד כי הבעל לא יסכים לגירושין ואף יתנקם בהן בשל רצונן, יסרב לתת להן גט ולמעשה ישאיר אותן מסורבות גט.

      לפי ההלכה היהודית, בעל חייב לתת גיטו מרצון. כלומר, מעשה הגט חייב להיות מרצונו החופשי של הבעל ואינו יכול להיות תוצר של לחצים ואיומים שכן גט שניתן תחת איומים, מכונה "גט מעושה" שהוא פסול.

      גברים רבים מנצלים את רצונן של נשיהם להתגרש כדי להשיג תנאים וויתורים כלכליים תמורת הסכמתם לתת גט, ובמקרים רבים מציבים תנאים המקשים על הסכמת האישה, למרות רצונה להתגרש.

      כיוון שבני הזוג נותרו נשואים, הרי שהאישה אסורה להתחתן עם אחר, ואם הרתה מאחר, ילדיה בחזקת "ממזרים". מאידך, הבעל עדיין חייב במזונות ולעיתים חיוב המזונות הוא מנוף כלכלי ללחץ על הבעל על מנת שיסכים לתת גט לאשתו.

      אם ביה"ד שוכנע כי במקרה שלפניו יהיה זה נכון וצודק לחייב את הבעל במתן גט, הרי שהוא מוציא צו המחייב את הבעל לתת גט לאישה. אם הבעל עדיין מסרב לתת גט, בידיו של ביה"ד מגוון סנקציות כלכליות ופליליות, ונמנה כמה:

      שלילת רישיון נהיגה, איסור יציאה מן הארץ, מאסר בפועל, נידוי חברתי והוקעה ציבורית של הסרבן (צירוף למניין, אמירת קדיש, חרם, איסור קבורת הסרבן בקבר ישראל וכד'), חיוב במזונות האישה בסכומים גבוהים, שלילת כספי ביטוח לאומי ועוד.

      במרבית המקרים, קשת רחבה זו של סנקציות מספיקה "לשכנע" את הצד המסרב להתגרש, לתת גט. אולם ידועים ומפורסמים מקרים של סרבנות גט של הגבר שנמשכה עשרות שנים למרות כל הסנקציות החמורות שננקטו כנגד הבעל הסרבן.

      נשים רבות חוששות להתחיל הליך גירושין חד צדדי מהפחד כי הבעל לא יסכים לגירושין ואף יתנקם בהן בשל רצונן

      אני רוצה להתגרש – בעלי לא. האם אוכל לתבוע את בעלי הסרבן בתביעת נזיקין?

      בשנת 2004 התקבלה לראשונה תביעת נזיקין כנגד סרבן גט. השופט נימק את החלטתו בין השאר בנימוק:

      "אי מתן הגט מהווה פגיעה קשה ביכולתה לנהל אורח חיים סביר ותקין, דבר המגיע לכדי התעללות נפשית הנמשכת שנים רבות" וכן "אין מדובר בקביעת סנקציה נוספת כנגד סרבן הגט, שתכליתה לזרז את מתן הגט, ובית משפט זה אינו עוסק באמצעים לסידור הגט בעתיד, אלא אך ורק בהשלכות הישירות הנובעות מאי מתן הגט, על זכות האישה לפיצויים נזיקיים".

      יחד עם זאת, בתי הדין הרבניים אינם ששים לחייב בעל שניתן כנגדו פס"ד נזיקי בהליך אזרחי שכן חששם הוא שהגט יהיה "גט מעושה" דהיינו שפסה"ד האזרחי הוא שכופף את רצון הבעל ואין זה רצונו האמיתי והכן. אולם כאמור, מאז ניתנו כמה וכמה פסקי דין אזרחיים כנגד הצד המסרב לתת גיטו.

      ומהן העילות לתביעה? רשלנות – שכן הבעל הפר את חובת הזהירות כלפי אשתו וכן עילת הפרת חובה חקוקה – שכן הבעל אינו נשמע לפסקי דין שהוצאו כנגדו והפרת חוק כבוד האדם וחירותו.

      סרבן הגט חויב בתשלום של 150,000 ₪ פיצויים

      לקוחה שלנו, הגיעה אלינו מיואשת. למרות שבית הדין הרבני חייב את הבעל בגירושין, הוא לא היה מוכן לתת לה גט. הבעל עיכב את ההליך במשך 6 שנים בטענות שונות ומשונות, וכל הניסיונות במסגרת ההליכים הרבניים לא צלחו. גם סנקציות שונות שהוטלו עליו לא שינו את עמדתו העיקשת.

      הגשנו כנגדו תביעת נזיקין על סך 150,000 ₪. השופטת קיבלה את עמדתנו, ופסקה שהבעל מעכב את ההליכים בבית הדין הרבני כדי למנוע את הגירושין, ומעגן את הלקוחה שלנו במכוון. השופטת הוסיפה שהבעל המסרב לשחרר את האישה מכבלי הנישואין, פוגע בחופש של האישה ולכן מגיע לה פיצוי כספי. ההצלחה שלנו הייתה משמעותית מאוד, והלקוחה שלנו זכתה בפיצוי משמעותי של 150,000 ₪ .

      סיכום: כאשר האישה מעוניינת להתגרש ובעלה מסרב, עליה להתכונן למצב שבו ייתכן ובעלה יוציא פס"ד בתביעה לשלום בית ועליה לקיים אותו במלואו, אולם לא ניתן לכפות עליה לקבלו לאורך זמן.

      סירוב של הבעל לתת גט עלול להכניס את האישה לסטטוס של "מסורבת גט" אם למרות כל הסנקציות, בעלה יעמוד בסירובו לתת גט. יש בפניה האפשרות לתבוע אותו בתביעה נזיקית שייתכן שהיא תוביל לריכוך סירובו ולהתרצותו למתן הגט המיוחל.

      *עודכן לאחרונה ב-13:01, 25 בדצמבר 2025.

      שאלות נפוצות

      באילו מקרים בית הדין הרבני יחייב בן זוג לסדר את הגט?

      בית הדין הרבני יחייב בן זוג לסדר גט כאשר ישנה עילת גירושין מוצדקת. עילות אלה כוללות אלימות פיזית או מילולית, בגידה מוכחת, התנהגות מחפירה שמונעת חיי נישואין תקינים, או מאיסות מוצדקת ("מאיס עלי" בטענה מבוררת).

      כמה זמן אורך התהליך של סידור גט?

      משך התהליך משתנה ותלוי במורכבות המקרה ובמידת ההתנגדות של בן הזוג. תביעה גירושין בהסכמה יכולה להסתיים תוך מספר חודשים, לעומת זאת תביעה חד צדדית יכולה להתנהל במשך כשנה-שנתיים. אם בן הזוג ממשיך לסרב לסדר את הגט גם לאחר החיוב בגט, הפעלת הסנקציות והמאבק המשפטי עשויים להימשך שנים רבות.

      מה קורה כשבעלי מגיש תביעה לשלום בית כתגובה לתביעת הגירושין שלי?

      כשבעל מגיש תביעה לשלום בית כתגובה לתביעת גירושין, בית הדין הרבני יזמן את הצדדים לדיון ויבחן את כנות התביעה ואת סיכויי שיקום הנישואין. אם בית הדין יתרשם שמדובר בטקטיקה משפטית, בית הדין ידחה את התביעה. אך אם בית הדין יתרשם שמדובר בתביעה כנה, הוא עשוי לחייב אותך להשתתף בייעוץ זוגי או בטיפול משפחתי לתקופת ניסיון. אינך מחויבת לחזור לחיות עם בעלך, אך אם תסרבי להשתתף בתהליך ייתכנו השלכות על זכויותייך הכספיות בהליך הגירושין העתידי.

      אילו סנקציות יכול בית הדין להטיל על סרבן גט?

      בית הדין הרבני יכול להטיל מגוון סנקציות על סרבן גט שמטרתן להפעיל לחץ אפקטיבי מבלי לפסול את הגט כ"גט מעושה". הסנקציות כוללות איסור יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבונות בנק, איסור על החזקת דרכון, מניעת מינויים לתפקידים ציבוריים, הגבלות על שימוש בכרטיסי אשראי, איסור על ניהול עסק, פרסום שמו של הסרבן בתקשורת, שלילת זכויות מביטוח לאומי, ובמקרים חמורים גם מאסר בפועל.

      *האמור לעיל ובכל המאמרים באתר דין וגירושין אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבות העניין הספציפי. המסתמך על המידע עושה כן על אחריותו האישית בלבד.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-9969183 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף