האם להתגרש? האיתותים שמבהירים לכם שאתם עומדים להתגרש

שינוי משמעותי בכל פן בחיים נעשה בדרך כלל לאחר הארה, או כלשון עם "כאשר נופל האסימון". 

לעיתים אנו מחליטים לעבור לעבודה חדשה ברגע אחד שבו אנו מבינים שאנו פשוט ראויים למשהו טוב יותר. לעיתים אנו מחליטים ברגע אחד לעזוב הכל ולהפוך להיות עצמאים, גם כן ברגע אחד שבו אנו מבינים שאנו מסוגלים לעשות זאת, וכשרים לכך.

המסקנה היא, שבכל החלטה משמעותית שאנו מקבלים, ישנו אסימון, אסימון שלפעמים נופל בהקדם, ולעיתים לוקח לו זמן, ואף זמן רב.

בנוסף, כמו בכל שינוי שאנו עושים, לעיתים ישנם סימנים מוקדמים, דהיינו "איתותים" לכך שאנו צריכים לעשות שינוי מסוים.

אותם איתותים יפים גם במסגרת מערכת יחסים זוגית, כאשר אנו מבינים כי אולי העת להתגרש.

אז מהם חמשת האיתותים שמבהירים לנו שהגיע העת להפיל את האסימון, ולהתגרש?

אין התרגשות

זה נשמע אומנם מוזר, שכן הזוגיות תמיד הופכת להיות "טריוויאלית" אחרי תקופה מסוימת. אך יש הבדל בין השגרה הרגילה והמוכרת, שבה בני הזוג מתפקדים, מבלים, מגדלים משפחה, ופשוט מקיימים חיי זוגיות. לבין מקרים שבהם בן הזוג כמכלול פשוט לא מרגש אותנו.

כאשר אין התרגשות מהמערכת יחסים, לפתע מרגישים רצון לא להיות עם בן הזוג, מרגישים לפתע משיכה לא מוסברת לכל מיני פיתויים חיצוניים שלא ממש מאפיינים התנהלות רגילה של מי שמצוי במערכת יחסים.

לדוגמא, לפתע הבילוי עם החברות או החברים הופך להיות תדיר יותר, הרצון לבלות עם בן הזוג פוחת, ובכלל זה הרצון לעשות דברים לבד או עם אחרים שהם לא בן הזוג- גדל.

וכן, לפתע לא מרגישים בחסרונו של בן הזוג אם הוא נוסע לכמה ימים.

אלו מקרים שבדרך כלל יכולים להעיד מצב בעייתי למערכת היחסים.

אם פעם היינו מתרגשים ממתנות קטנות שניתנו ע"י בן הזוג, היום, הן כלל לא מרגשות וכלל לא מטרידות. הן מובנות מאליהן או שהן פשוט לא מעניינות.

כשמתרגזים על בן הזוג בכל הזדמנות

תופעה שדיי מוכרת במקרים שבהם מערכת יחסים מגיעה לסופה, היא תופעת "העצבנות".

הכוונה היא לסיטואציה שבה כל דבר שהצד השני עושה, פשוט מכעיסה אותנו. אם פעם היינו מבליגים או מחייכים בכל פעם שבן הזוג שכח לשטוף כלים או סתם הגיע מאוחר מהעבודה, היום אנו פשוט מתעצבנים.

כל דבר קטן שהוא עושה מכעיס אותנו בו, וכל התנהגות שלו פשוט לא מוצאת חן בעינינו- ויהי מה.

וכן חשוב להדגיש, שבתחילה אנו סבורים שהצד השני לא בסדר כי הוא זה "שמעצבן". אך לא כך הם פני הדברים, שכן בדיעבד אנו תמיד מבינים שדווקא בן הזוג היה בסדר, אנו היינו לא בסדר, כי פשוט נמאס לנו ממנו.

אין משיכה מינית

גם לאחר שנות נישואין רבות המשיכה המינית פוחתת, לא בשל מחסור ברגש או אהבה, אלא בשל שגרת החיים.

אך כאשר ראשנו מוטרד ממחשבות על נשים או גברים (אחרים ואחרות) אז נראה שישנה בעיה מסוימת. אם תקופה ארוכה לא קיימנו יחסי מין, ואף חמור מכך, אפילו לא חשבנו על כך, אז זה אומר שמערכת היחסים מאותת לנו כי הזוגיות נמצאת בסיטואציה לא תקינה.

כאשר רוצים משהו אחר

גם זו תחושה שמאוד מאפיינת סיומה של מערכת יחסים זוגית ורצון להתגרש.

כאשר צד בזוגיות מרגיש שהוא רוצה משהו אחר, שבן הזוג לא מספק אותנו, שטעינו, שאנו מצויים במקום אחר בחיים, או שיש דברים שאנו רוצים לעשות ולא עשינו וכנראה שגם לא נוכל לעשות עם בן הזוג הנוכחי.

כל אלו תחושות שמנקרות במי שעתיד או שוקל להתגרש. מעין תחושת "חוסר" או חוסר שביעות רצון מהמצב האישי הנתון.

כשמתחילים לחשוב על זה

האיתות הזועק ביותר לכך שמערכת היחסים שלנו רעועה הוא כאשר אנו שואלים את עצמנו האם להתגרש. נראה שזהו כלל האצבע מבין חמשת האיתותים.

כאשר מערכת היחסים תקינה, גם אם לא מושלמת, אנו לא חושבים כלל על גירושין או על פרידה. כאנשים בוגרים, אנו מודעים לכך שלעיתים קשה, וכדרך הטבע אנו שואפים ליותר בכל דבר, וגם בפן הזוגי, תמיד.

אבל עצם העובדה שאנו מתחילים לחשוב על פרידה, היא סימן רע. שהרי עצם החשיבה על סיום מערכת היחסים מעידה על "כניעה", על כך שאנו מתחילים להפנים שאולי אנו לא נמצאים במקום טוב, או במקום שאנו באמת רוצים להיות בו.

חשוב להדגיש שעצם החשיבה על פרידה לא תמיד מעידה על מצב רעוע, לעיתים חשיבה כזו יכולה להיעשות ברגעי כעס ומחלוקת. אך כאשר קיימים עוד "איתותים" שמעידים על חוסר שביעות רצון כללי ממערכת היחסים, אז בעצם מגיע העת שבה יש לשקול ברצינות להתגרש.