פיצויים בגין לשון הרע – 3 פסקי דין לדוגמא

אדם או תאגיד שנפגעו מפרסום דבר לשון הרע כמוגדר בחוק איסור לשון הרע, רשאי להגיש תביעה אזרחית על פי חוק איסור לשון הרע. בתביעה זו, רשאי הוא לדרוש סעד ממוני ולא ממוני, כגון קבלת צו המורה על הפסקת הפרסום המהווה לשון הרע. בית המשפט שוקל שיקולים רבים בבואו לקבוע את שיעור הפיצויים אשר יושתו על הנתבע.

להלן יובאו מספר פסקי דין העוסקים באופן הערכת גובה הפיצויים על פי חוק איסור לשון הרע כאמור.

רע"א 00\4740 לימור אמר ואח' נ' אורנה יוסף ואח'

בפסק דין זה משנת 2001, נדונה הפרשה כדלקמן :

ראשית הפרשה בפרסום ידיעה בעיתון ידיעות אחרונות על ידי אורנה יוסף ואח', על כך שביתם של לימור ונפתלי אמר הושארה לאחר לידתה בבית החולים על ידי הוריה, לאחר שגילו כי היא סובלת ממחלה קשה. כמו כן, פורסם בידיעה כי לימור אמר היא נרקומנית. בני הזוג זכו בתביעה לפי חוק לשון הרע שהגישו וזכו לפיצויים, אך גובה הפיצויים הורד בערעור שהגישו אורנה יוסף ואח'. בעקבות הורדת גובה הפיצויים שנפסק לבני הזוג אמר לפי חוק לשון הרע, הוגש ערעור זה.

לעניין הפיצויים, פסק בית-המשפט העליון כדלקמן :

1. כשם שבתי המשפט עורכים איזון לפי חוק לשון הרע בין זכותו של אדם לשם טוב לבין חופש הביטוי, הוא עורך איזון שכזה גם בנוגע לסעדים הניתנים לתובע מכוח חוק איסור לשון הרע. התרופה הטבעית לפגיעה בשמו הטוב של אדם היא פיצויים, אך גם סעד של פרסום תיקון של הפרסום השלילי אפשרי לפי חוק לשון הרע.

2. מטרת הענקת פיצויים בגין לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע היא הסרת הנזק והטבתו, והחזרת הניזוק למצב בו היה טרם הפרסום השלילי. גם אם במתן פיצויים יש תפקיד של הרתעה, תפקיד זה לא יכול שישפיע על הגדלת הפיצויים מעבר למימדיו הטבעיים, שכן הפיצוי לא נועד להעשיר את הנפגע.

3. בית המשפט המבקש להעניק לאדם פיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב לפי חוק לשון הרע, יבחן את היקף הפגיעה וישית על הנתבע פיצויים בהתאם, בכל מקרה לגופו, כלומר, בחינה אובייקטיבית. לשם כך, על בית המשפט לבחון את היקף הפגיעה בשם הטוב של אדם, טיבה והשלכותיה.

4. במקרה דנן, בית המשפט קבע לבני הזוג אמר פיצוי בסך 100,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע, ובית המשפט העליון קבע כי המדובר בסכום סביר.

ע"א 552/73 הרצל רוזנבלום ואח' נ' ראובן כץ

בפסק דין זה משנת 1975, נדונה הפרשה כדלקמן :

המדובר בכתבה שפורסמה בשבועון "דרבן" המצורף כמוסף לעיתון ידיעות אחרונות. המערערים, הרצל רוזנבלום ואח', פרסמו את הכתבה נשואת תביעת הפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, וטענו ל"אמת בפרסום" ול"תום לב" (שתי ההגנות האפשריות לפי חוק לשון הרע).

לעניין הפיצויים, פסק בית-המשפט העליון כדלקמן :

1. משנפלה הגנת אמת בפרסום המעוגנת בחוק לשון הרע, רשאים הנתבעים לטעון להגנה מכוח תום לב.

2. גובה הפיצויים יושפע, בין היתר, מהיקף תפוצת העיתון. עם זאת, היקף התפוצה לא ישפיע על עצם התקיימותה של עבירת לשון הרע לפי חוק לשון הרע.

3. על עיתון חל ריסון יתר באשר לפרסומים שעלולים להוות לשון הרע בשל תפוצתו הרבה.

4. במקרה דנן, נשאר סכום הפיצוי בסך 15,000 ל"י, שנקבע בבית המשפט המחוזי, על כנו.

ע"א 04\89 ד"ר יולי נודלמן נ' נתן שרנסקי ואח'

בפסק דין זה משנת 1989, נדונה הפרשה כדלקמן :

ד"ר נודלמן חיבר ספר אודות נתן שרנסקי ופרסמו. הספר כולל התייחסויות שליליות לשרנסקי וכלפי מפלגתו "ישראל בעליה". בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת שרנסקי וקבע כי המערער ביצע עוולת לשון הרע מכוח חוק איסור לשון הרע. סכום הפיצויים שנקבע לשרנסקי עמד על 900,000 ₪ ולמפלגתו 75,000 ₪. בית המשפט אסר אף את המשך הפצת הספר. נעסוק כעת בהחלטת בית המשפט העליון בדבר ערעורו של ד"ר נודלמן באשר לגובה הפיצוי שנדרש לשלם.

לעניין הפיצויים, פסק בית-המשפט העליון כדלקמן :

1. התקיימות עוולת לשון הרע אינה מחייבת קיום נזק. עם זאת, לשם פסיקת פיצוי, יש להוכיח קיומו של נזק על פי דיני הנזיקין, שהרי פיצוי נועד להשיב את מצבו של הנפגע לקדמותו. בנוסף, קיים סעיף המאפשר קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק.

2. הנזק לא חייב שיהיה ממוני בלבד, וחזקה על עצם פרסום לשון הרע שגרמה לנזק. כמו כן, הפיצויים בעבירות לשון הרע מתייחסים גם לסבל הנפשי שעבר הנפגע.

3. במשך השנים, נקבעו אמות מידה לבחינת גובה הפיצויים שראוי להשית בעבירות לשון הרע. בקביעת גובה הפיצויים, יש להביא בחשבון גם את ההגנה על חופש הביטוי, ולא להסתפק בבחינת הנזק שנגרם לנפגע.

4. בקביעת גובה פיצוי לטובת איש ציבור, נלקחים בחשבון חופש הביטוי, הרחב יותר ביחס לאיש ציבור, ומאידך, הפגיעה החמורה האפשרית לתדמיתו של איש הציבור.

5. בית המשפט יבחן את ההיבט הרכושי, הנלווה לפגיעה בשמו הטוב של אדם, בנוסף להיבט של עוגמת הנפש הנגרמת לו. לבחינת ההיבט הרכושי, נבחן היחס בין ערכו הרכושי של שמו הטוב של הנפגע קודם לפרסום הפוגע, ולערכו לאחר הפרסום. לשם בחינה זו, על התובע להביא ראיות להוכחת ערכו הכספי של שמו הטוב וראיות לנפילת ערכו.

6. בית המשפט ישלב גם היבט עונשי-הרתעתי בשיקולים לבחינת גובה הפיצויים. בית המשפט יבחן את התנהגות הנתבע עצמה, ולא רק את הפגיעה שנגרמה לנפגע.

7. במקרה דנן, המדובר כאמור באיש ציבור. המפרסם הינו אדם פרטי, ובניגוד לפרסום על ידי עיתון, אינו מפיק תועלת כלכלית כתוצאה מהפרסום. בנוסף, גובה הפיצוי שהושת על המערער מהווה מעמסה גדולה על כתפיו של אדם פרטי מהשורה.

8. סכום הפיצוי שהושת על המערער מושתת על נזק כללי ולא נזק מיוחד שהוכח. סכום זה גבוה במיוחד בהתחשב בהיותו של המערער אדם פרטי ובעל יכולת כלכלית מוגבלת. מאידך, עצמת לשון הרע הינה כבדה ופוגענית במיוחד כלפי שרנסקי.

9. מאידך, יש לתת משקל ראוי לחופש הביטוי וביקורת כלפי אנשי ציבור, כאשר ביקורת זו הינה חלק בלתי נפרד מהחיים הדמוקרטיים.

10. לאחר שיקולים כאמור, קבע בית המשפט העליון כי שיעור הפיצוי יופחת לסך של 500,000 ₪ לטובת שרנסקי, ו75,000 ₪ לישראל ביתנו.

עו"ד עדי כרמלי, בעל מוניטין בתחום דיני המשפחה בישראל. המשרד מעניק מגוון שירותים: ליווי בהליכי גירושין, אסטרטגיות בניהול תיקי משפחה מורכבים ועוד.

פנייה לייעוץ אישי ללא התחייבות



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:בית.



האמור לעיל ובכל המאמרים באתר האם להתגרש אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבות העניין הספציפי. המסתמך על המידע עושה כן על אחריותו האישית בלבד.

פנייה לייעוץ אישי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:כוכב.




פרטי יצירת קשר:

יגיע כפיים 2,

תל אביב

טלפון: 077-9974099


לייעוץ ראשוני חייג:

077-9974099


מידע חשוב נוסף